מוקד נופש וקיט
רח' דיזנגוף , בית הכנסת שונה הלכות, בית הספר ביאליק, שנות השלושים
כיכר ווקופ (כיכר העצמאות, 1936)
כיכר פוט והרברט סמואל, שנות הארבעים
דף פירסום לתכנית הולידיי
כיכר ציון - כיכר פוט ומלון עדן, שנות הארבעים
סוללים את כביש טול כרם - נתניה
כיכר ווקופ (כיכר העצמאות), 1938, צולם מבית קולנוע אסתר
בית ספר ביאליק, 1936
בית פרידלנדר (פרדס הגדוד), 1931
ביקור תיירים בנתניה, 1945
הנחת אבן הפינה לקולנוע אסתר
ביקור הנציב ווקופ בנתניה
חוף הרצל, 1942
בן עמי וקצין המחוז הבריטי הבריטי, 1946 בגן המלך
פעולת נמר, 1947
כיכר ציון: מלון עדן, תחנת אגד, רח' יהלום, אזור התעשי הראשון1938
חוף הים - מבט מהצוק, 1934
בניית בית הכנסת הגדול "שונה הלכות"
ביקור שאול טשרניחובסקי בנתניה, 1936
בית חרושת פרימזון, הכנת קופסאות לצורכי שימורים, 1938
בית חרושת פרימזון, העמסת ארגזים עם שימורים למשלוח, 1938
בית חרושת פרימזון, 1938
הנחת אבן הפינה למרכז המסחרי הראשון
ביקור מלך יוון בנתניה
קולנוע אסתר
אזור התעשיה הראשון
המצוק סככת צל , 1938
גן המלך
מבט על העיר, 1940
שכונת בן ציון, 1934
גן המלך, 1946
סלילת דרך בחולות. הכביש למחנה הצבאי בדורה, 1936
ביקור הנציב העליון ווקופ, 1936
חטיפתהסרג'נטים, פעולות נמר, 1947
סלילת כבישים, שנות השלושים
פעולת נמר, אוגוסט 1947
מבט כללי ממזרח למערב, רחוב הרצל וצפונית לו, שנות השלושים
שכונת בן ציון, 1934
קבוצת הכדורגל - מכבי נתניה, 1938
קבוצת הכדורגל מכבי נתניה, 1939
מכבי נתניה במכביה, 1935
רחוב סמילנסקי, 1936
אימון בזריקת רימון ב"הגנה"
הנחת אבן הפינה לבנין בנתניה, 1937
קבוצת האריזה ראשונה שח "הנטוע", 1935
שיעור תזונה בבית ספר ביאליק, 1940
איזור המחנה הבריטי ליד עין התכלת
זאב ודורה דורות, 1943 בעת שרותם בבריגדה
ילדים צועדים ברחוב גבע, 1940
תלמידי מחזור א' בית ספר ביאליק
מכבי צעיר, שנות ה- 30
כרטיס ברכה מצולם שהוציאו אנשי הפלוגה הימית נתניה, 1946
הירידה לים - 1936 (תצלום מאוסף בן עמר)
המפה הראשונה של נתניה
קבלת פנים במלון עדן. מק מייקל, הנציב העליון, נציב המחוז, שטרן, 1942
כנס ארגון השומרים במלון עדן, 1937
הנחת אבן הפינה לבנין המרכז המסחרי הראשון, 1936
כנס ארגון השומרים במלון עדן, 1937
צבי פייקוביץ "מוכתר" נתניה
חנוכת גן המלך ג'ורג'. בן-עמי עובד, לורד ווקופ - הנציב העליון, 1936
בית הכנסת הגדול "שונה הלכות" בבניה. על רקע המבנה, נשים כובסות, 1934
בית הפועלים, ההסתדרות הכללית, היום מבטחים, רחוב סמילסקי, קומה ראשונה בלבד, 1939
קבלת פנים לבן-עמי עובד אשר חזר מלטרון, 1947
שכונת בן-ציון בראשיתה. הבתים ללא התחלת גינון, 1934
נחיתת מטוס קל בשטח חשוף. בן- עמי עובד מגיע, 1933
שוורצמן יהודית עם בתה (שרה תמרקין) ברקע בית שפיגל.
נערים ונערות עושים פירמידות, מתעמלים בחוף נתניה. שנות ה-30.
צילום קבוצת הכדורגל מכבי מנורה, נתניה, 1938
חפירות הכנה לסלילת הכביש ברחוב דיזנגוף, 1939
מכבי נתניה, 1935
אבן הפינה לביתו של אנדריוס, 1935
בית הנוטע, 1936
בן-אב"י איתמר, 1936
ילדי גן סולד, 1935
ילדי גן סולד, 1935
עבודה בפרדס, 1937
רחוב הרצל, 1947
רחוב סמילנסקי, 1936
הנחת אבן פינה לשכונת גבע, 1934
הכניסה לבית המוסדות ברחוב הרצל 15.
אימוני רימון ב"הגנה", 1939
הנחת אבן פינה לבנין בנתניה, 1937
ביקור הרב הרצוג בנתניה, 1939
ועדת הבטחון, 1942
ילדי גן סולד עם הגננת צ'ינסקי חביבה ליד הגן בתחפושות פורים.
מחנה קיץ תנועת בית"ר, 1945
הפגנה נגד הספר הלבן, 1938
המכביה השלישית
ככר פוט - ככר ציון. שנות ה-40. במבט מכיוון מזרח לעבר פינת שמואל הנציב - הרצל.
קבוצת אריזה ראשונה של הנוטע, 1935
שיעור נשק באצ"ל, 1947
קבוצת מכבי צעיר, שנות השלושים
גרשון מלר ועוד 2 שחקני מכבי נתניה באימון, 1945
מהפך חיובי ביותר חל בארץ ישראל בשנים 1933 - 1936. הארץ השוממה שחלוצים מעטים עולים אליה, נעשתה למחוז חפצם של יהודים רבים. התקדרות שמי אירופה עם עליית הנאצים לשלטון הביאה יהודים רבים בעלי הון, למסקנה שאך ורק בארץ ישראל ימצאו מנוח. כך התרבה היישוב היהודי בישראל בשנים הללו ב- 125 אחוזים.
ההתפתחות המואצת לא פסחה על הכפר נתניה. שטח הפרדסים גדל בעשרות אחוזים, ומתיישבים רבים נהרו למקום. בעקבותיהם החלה בנייה בממדים, שנתניה טרם ידעה.
משנוכחו עובד בן עמי וחבריו בקצב הגידול המהיר ובאפשרויות הפיתוח של היישוב , שהחלו היא רק אחת מהן סיפחו אליו 1089 דונם של אדמות חולות. משסופחו הקרקעות פנו לאדריכל הבריטי הולידיי וביקשוה שיתכנן את היישוב.
היזמים הקימו את "החברה לפיתוח נתניה", וזו החלה למכור מגרשים לבניית בתים ולפתח את האזור. כך החלו להתפתח זה לצד זה שני מרכזים בנתניה: המושבה, אשר בסיסה היה חקלאי, בעיקר פרדסנות ואזור פיתוח הסמוך לחוף הים, ובו הונחה התשתית התיירותית של נתניה.
ב- 1934 קיבלה העיר מעמד וסמכות של אזור בנין ערים. התפתחות נוספת אשר הביאה לפריחת המקום, הייתה ייבוש ביצות הפאליק, שהביאה לריפוי מחלת הקדחת.
ב- 1936 פרצו מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט (1936 - 1939) ונושא הביטחון נעשה שוב לנושא מרכזי. באותה עת נסללו כבישים טול כרם - נתניה וכביש יפו חיפה וכך נתאפשרה גישה נוחה לנתניה והיא יצאה מניתוקה.
החל משנת 1937 החלו הבריטים להקים מחנות הצבא בקרבת נתניה ובעקבות זאת החל להתפתח ענף תיירות וקייט.
העפלה לנתניה והגעתם של תושבים חדשים הביא לנתניה ענף תעשייתי חדש, ענף היהלומים, שקנה לו אחיזה בנתניה.
לנתניה הגיעו מספר גרעיני ההתיישבות שהקימו לאחר עזיבתם את המקום מספר יישובים: יד מרדכי, עלומים, שובל וקדמה. גרעיני ההתיישבות ישבו במספר מקומות בנתניה: א. "מצפה הים" בו ישבו גרעיני ההתיישבות ליד מרדכי ושובל. ב. שכונת בן ציון - גרעין "עלומים" (קיבוץ סעד). ג. נווה איתמר - גרעין ל"קדמה" שהתפרק.
במהלך 1940 העניקה בריטניה לנתניה מעמד של של "מועצת עיר" - TOWNSHIP.
בשנות השלושים פעלו המחתרות "ההגנה" האצ"ל והלח"י בנתניה, ומתוכה יצאו אנשי המחתרות לפעילויות כגון: הפריצה לכלא עכו וחטיפת הסרג'נטים.
ראשית העפלה הבלתי לגאלית לארץ באמצעות ספינות נפלה בחלקה של נתניה. נתניה נבחרה לנמל יעד להורדת מעפילים בשל קרבתה ליישובים עבריים שאליהם אפשר להעביר את המעפילים.
ערב מלחמת העצמאות שכנה נתניה באחת הנקודות הרגישות ביותר של במדינה שבדרך. משימת ההגנה על אזור השרון הוטלה על חטיבת אלכסנדרוני, שמפקדתה הוצבה במחנה דורה - מחנה צבאי שהותירו אחריהם הבריטים.
מתוך: שר - אל דוידוביץ, 1992, נתניה סיפורה של עיר, הוצאת מוטיב - דביר כצמן.
משנוכחו עובד בן עמי וחבריו בקצב הגידול המהיר ובאפשרויות הפיתוח של היישוב , שהחלו היא רק אחת מהן סיפחו אליו 1089 דונם של אדמות חולות. משסופחו הקרקעות פנו לאדריכל הבריטי הולידיי וביקשוה שיתכנן את היישוב.
היזמים הקימו את "החברה לפיתוח נתניה", וזו החלה למכור מגרשים לבניית בתים ולפתח את האזור. כך החלו להתפתח זה לצד זה שני מרכזים בנתניה: המושבה, אשר בסיסה היה חקלאי, בעיקר פרדסנות ואזור פיתוח הסמוך לחוף הים, ובו הונחה התשתית התיירותית של נתניה.
ב- 1934 קיבלה העיר מעמד וסמכות של אזור בנין ערים. התפתחות נוספת אשר הביאה לפריחת המקום, הייתה ייבוש ביצות הפאליק, שהביאה לריפוי מחלת הקדחת.
ב- 1936 פרצו מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט (1936 - 1939) ונושא הביטחון נעשה שוב לנושא מרכזי. באותה עת נסללו כבישים טול כרם - נתניה וכביש יפו חיפה וכך נתאפשרה גישה נוחה לנתניה והיא יצאה מניתוקה.
החל משנת 1937 החלו הבריטים להקים מחנות הצבא בקרבת נתניה ובעקבות זאת החל להתפתח ענף תיירות וקייט.
העפלה לנתניה והגעתם של תושבים חדשים הביא לנתניה ענף תעשייתי חדש, ענף היהלומים, שקנה לו אחיזה בנתניה.
לנתניה הגיעו מספר גרעיני ההתיישבות שהקימו לאחר עזיבתם את המקום מספר יישובים: יד מרדכי, עלומים, שובל וקדמה. גרעיני ההתיישבות ישבו במספר מקומות בנתניה: א. "מצפה הים" בו ישבו גרעיני ההתיישבות ליד מרדכי ושובל. ב. שכונת בן ציון - גרעין "עלומים" (קיבוץ סעד). ג. נווה איתמר - גרעין ל"קדמה" שהתפרק.
במהלך 1940 העניקה בריטניה לנתניה מעמד של של "מועצת עיר" - TOWNSHIP.
בשנות השלושים פעלו המחתרות "ההגנה" האצ"ל והלח"י בנתניה, ומתוכה יצאו אנשי המחתרות לפעילויות כגון: הפריצה לכלא עכו וחטיפת הסרג'נטים.
ראשית העפלה הבלתי לגאלית לארץ באמצעות ספינות נפלה בחלקה של נתניה. נתניה נבחרה לנמל יעד להורדת מעפילים בשל קרבתה ליישובים עבריים שאליהם אפשר להעביר את המעפילים.
ערב מלחמת העצמאות שכנה נתניה באחת הנקודות הרגישות ביותר של במדינה שבדרך. משימת ההגנה על אזור השרון הוטלה על חטיבת אלכסנדרוני, שמפקדתה הוצבה במחנה דורה - מחנה צבאי שהותירו אחריהם הבריטים.
מתוך: שר - אל דוידוביץ, 1992, נתניה סיפורה של עיר, הוצאת מוטיב - דביר כצמן.