מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

סיפורו של מקום

עליית סידקוב

עליית סידקוב היתה קבוצה של עולים בעלי משפחות שעלו לארץ בשנת 1935 - 1936 מהאיזורים הכפריים של גליציה בעזרת "התאחדות האיכרים". עלייה זו כונתה עליית סידקוב ע"ש מארגן הקבוצה יששכר סידקוב מרחובות. מטרת העלייה היתה לעודד את עלייתם של יהודים בעלי משפחות גדולות ובעלי ידע והבנה בעבודה חקלאית. חלק מקבוצה זאת התיישבה בנתניה.
היוזמה להעלאת עולים היתה בתקופת הצמיחה של ענף הפרדסנות והאיכרים רצו לבלום את את השתלטות של הפועלים הסוציאליסטים על העבודה העברית.
יששכר סידקוב כתב דין וחשבון ב"בוסתנאי" בשנת 1935 על הדרך שעשה כדי לגייס את היהודים לעלות לארץ ישראל. "אני עברתי עשרות, עשרות כפרים ועיירות קטנות. עוד ישנו עם עברי עובד, ישנם מאות ואלפי יהודים עמלים ועובדים של עבודה קשה בכפר וגם בעיר, והאנשים האלה מסוגלים ומוכשרים לכל עבודה. מאושרים הם כשהם משיגים עבודת יום קשה ויכולים להביא למשפחותיהם 4 או 5 גרושים שכר עבודה של יום, ולא בכל יום משיגים עבודה כזאת..."
"הרוב הגדול של החקלאים היהודים עניי האדמה פועלים הם העובדים כל עבודה קשה אצל הנוצרים העשירים, ביערות, בסלילת כבישים, במנסרות עצים ובכל עבודה שאפשר למצוא... תפקידי היה לבחור בין היהודים האלה אנשים מתאימים לנו בתור פועלים למושבות - לא קל היה..."
(מתוך: "בוסתנאי", כ"ח ניסן תרצ"ה (1.5.1935), חוברת ג' עמ' 10, ארכיון עיריית נתניה, מפגש עולי סידקוב, הצידקובינרים "צידקובינים", 13.9.1990, ע 1, 6).
צבי מלצר סיפר על עליית עולי סידקוב והשתלבותם בנתניה: "בשנת 1934 יצאה משלחת סידקוב למזרח אירופה ביחוד לגליציה ורומניה. המשלחת החלה ברישום וראיונות ברחבי גליציה ורומניה, עשרות אלפי יהודים נרשמו... לבסוף אושרו 400 משפחות רובן מרובות ילדים ובמאי 1935 החלה העליה. העולים חולקו למושבות של אז: נתניה, חדרה, רחובות, ראשון לציון, נס ציונה ועוד. באמצע מאי הגענו לנתניה. חבלי הקליטה היו קשים, בתחילה שיכנו חלק גדול באולם של קולנוע "אסתר" שהיה בתהליך בנייה (רק קורות וגג). העולים החלו ביוזמה עצמית להשתכן (הקימו צריף ברחוב שמואל הנציב) ובמציאת מקורות פרנסה נוספים לפרדסנות, כמובילי זיפזיף, עגלונים וסוללי כבישים, מכיוון שכשהגיעו עולי סידקוב לארץ החל המשבר הגדול בענף הפרדסנות.