בתחילת קיץ 1937 נכתבו בעיתון "בוסתנאי" הדברים הבאים: "... וחרפה היא באמת לאדם מן היישוב, שלא ביקר עדיין בנתניה, ולא טייל על שפת ימה בשעות הרחיצה. חמש פעמים ביום מביאים האוטובוסים אורחים מתל אביב... ויש ימים, אשר מספר האורחים מגיע למאות... בחג השבועות עלה מספר המתרחצים והטיילנים שעל שפת הים לשלושה אלפים... ואין לך שבוע בנתניה בלי "חגיגה" או בלי איזה "טראסק" (דוידוביץ, שר - אל, 1992, נתניה סיפורה של עיר, הוצאת מוטיב - דביר כצמן).
בחוברת פירסום "בוא לנתניה" משנת 1937 שיווקה עצמה נתניה: "עיר גנים על חוף הים התיכון, פנורמה נהדרה מיוחדת במינה, אקלים נוח ומשיב נפש במשך כל עונות השנה, שפת ים ארוכה המחוננת בעושר טבעי, בהדר ויפי יוצאים מן הכלל, בלו את חופשתכם ואת סוף השבוע בנתניה ותהנו מנוף המקום וזיוו" ("בוא לנתניה", 1937, ארכיון עיריית נתניה מ 10, 800)