עובד בן עמי , ראש מועצת נתניה, דגל ביצירת יחסים קרובים ואמיצים עם שליטי הארץ הבריטים, הן מהדרג המדיני והן מהדרג הצבאי והמשטרתי. סקירת 11 השנים בהם התקיימו מחנות הצבא בנתניה מלמדת על מערכת יחסי גומלין שהתאפיינה בשתי תקופות: תקופה ראשונה ממאורעות 1936 עד סוף מלחמת העולם השנייה ותקופה שנייה מאירועי המרד העברי (1945) עד סוף המנדאט בשנת 1948.
בתקופה הראשונה פרחו היחסים בין המחנות לנתניה והם באו לידי ביטוי בשני תחומים עיקריים: עבודת בנייה ואחזקת המחנות ושירותי תרבות, בילוי, פנאי ומסחר שסופקו ע"י נתניה.
בתקופה השנייה לעומת זאת שררה מתיחות בין תושבי נתניה לבין הצבא הבריטי והם באו לידי ביטוי במספר תחומים עיקריים: תקיפת ותליית חיילים וקצינים בריטיים,מעצרים של ראשי היישוב, עוצר בעיר, פיצוץ הקולנוע במחנה ועוד.
עבודת הקמת המחנות נפרסו על פני תקופה ארוכה וכללו שלושה שלבים עיקריים: הקמת המחנה הדומי החל משנת 1936, הרחבת המחנה הדרומי החל משנת 1939 והקמת המחנה הצפוני החל מתחילת 1941.
הבנייה נמשכה במשך שנים והועסקו בה מאות פועלים מנתניה והסביבה כמו כן, העסיקו המחנות עשרות אנשים בעבודות אחזקה ופקידות.
אכלוס המחנות בנתניה החל בראשית 1937 וקיבל תנופה בזמן המלחמה עם הקמת המחנות הנוספים. אוכלוסיית המחנה בזמן מלחמת העולם הגיע לאלפיים איש. מאות ואלפי החיילים ששהו בנתניה הפכו אותה למקום בילוי וקניות. הדבר התבטא ברכישת מוצרים מהחנויות, בשכירת דירות או התאכסנות במלונות ע"י קצינים ובשימוש בשרותי הפנאי של היישוב.
נתניה ידעה לקבל בברכה את מחנות הצבא ומפקדיה. בראשית 1937 הגיע הגדוד הראשון של הצבא למחנה ובן עמי דאג לשלוח מכתב קבלת פנים (ארכיון עיריית נתניה, מ 26, סימול 252).
בתחילת 1938 ערכה נתניה אירועים עבור חיילי המנדאט הבריטי: טכס אבן הפינה לבית החולים ע"ש אנדריוס (שלא הוקם לבסוף) וטקס פרידה מהנציב העליון ווקופ (ארכיון עיריית נתניה מ 19, סימול 195), שהגיע לביקורים רבים בנתניה ועל שמו נקראה כיכר. בנובמבר 1938 נערך קונצרט בקולנוע "אסתר" בארגון משותף של הבריטים וועד מועצת נתניה (ארכיון עיריית נתניה, מ 26 סימול 252).
מסמך מטעם מועצת נתניה משנת 1939, מסכם את מערכת היחסים עם הצבא: "היינו הראשונים להחשיב את ערך פיתוח היחסים עם הצבא. מאז פתיחת המחנה הצבאי בנתניה ב 1936. הוקדשה ע"י המועצה והתושבים תשומת לב רבה לעידוד יחסים טובים עם הצבא. מלבד הטיפול האישי של כמה משפחות מקומיות שנהגו להזמין קציני צבא לבתיהם, הקדישה גם המועצה טיפול מיוחד: הזמנתם לנשפים, משלוח מתנות, מסיבות תה וכו' " (מתוך: ארכיון עיריית נתניה, מ 26, סימול 252).
אלפי חיילים בריטיים שעבר דרך המחנות בנתניה, הביאו עימם שגשוג ויצרו יחסים קרובים עם תושבי העיר ובנותיה, אך היו תופעות שליליות שבאו לידי ביטוי בשני תחומים עיקריים: השתוללות ותקיפה של חיילים בעיקר שיכורים ושיכון חיילים בעיר על חשבון פינוי אזרחים ממגוריהם.
בתקופה השנייה, לאחר מלחמת העולם השנייה, נוצרה מתיחות מתמשכת שהתבטאה בהלקאת הקורפורל הבריטי בשנת 1946 ובתליית הסרג'נטים הבריטיים ביולי 1947. כמו כן נערכו פעולות של הצבא הבריטי כלפי התושבים בנתניה: הטלת עוצר, חיפושי נשק בבתי נתניה ומעצר תושבים, מעצר ראשי היישוב וביניהם בן עמי וכד'.