בחודש אוגוסט 1929 פרצו מאורעות תרפ"ט, ובמקומות תרפ"ט ובמקומות רבים הוקז דמם של יהודים. הערבים הבחינו כי מספר היהודים בארץ הולך וגדל והם החליט לסלקם מן הארץ. כשהחלו הפרעות בנתניה היו 16 מתיישבים, השאר החלימו בתל אביב מקדחת.
גם על הכפר נתניה הקטן, ששכן סמוך לכפר הערבי אום ח'אלד, לא פסחו המאורעות. צעירי טול כרם איימו על שייח' אום ח'אלד ודרשו שיסיר את חסותו מהמתיישבים היהודיים, והלה נאלץ בסופו של דבר להעינות להם ולהסיר את חסותו, אולם בשל יחסי השכנות והקירבה בינו לבין המתיישבים הראשונים החליט להלין את מקצת השומרים בביתו ובכך להגן עליהם בגופו.
בעת מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט (1936 - 1939) הקימה "ההגנה" בנתניה את המרכז האזורי של הארגון לכל נפת עמק חפר. בשנת 1937 חל פילוג בארגון ב', עקב ויכוח על מדיניות ההבלגה, והוקם ארגון האצ"ל שביצעו פעולות תגמול בתגובה לטרור הערבי. ארגון זה קבע ברמת טיומקין את המרכז האזורי.
בנוסף לפעילות המחתרות, נתניה נבחרה לנמל יעד להורדת מעפילים בשל קירבתה ליישובים עבריים רבים שאליהם היה אפשר להעביר את המעפילים. מיקומה הגיאוגראפי במרכז הארץ והתנאים הנוחים לעגינה במקומות נסתרים מעיני הבריטים, שהקימו מחנות צבא בנתניה.
עם תום מלחמת העולם השניה החלה תקופת המרי. ברחבי הארץ התגברו הפעולות כנגד הבריטים . גם נתניה חלק באירועים ופעולות השונות. סניף האצ"ל המקומי השתתף בשלושה מבצעים שתרמו לסילוק הבריטים אל מחוץ לגבולות הארץ. חברי האצ"ל הלקו קורפורל בריטי בתגובה על הלקאת חבר אצ"ל. כשנה לאחר מכן השתתפו 15 חברי אצ"ל מנתניה בפריצת הנועזת לכלא עכו. במהלך הפריצה נפלו שני לוחמים מנתניה ולוחם אחר יעקב וייס, נתפס ונידון לתלייה עם שניים מחבריו. כדי למנוע את תלייתו שלו ושל שניים מחבריו נחטפו נחטפו שני סרג'נטים בריטיים וגופותיהם נמצאו בחורשה מדרום לנתניה.
במלחמת העצמאות ישבה מפקדתה של חטיבת אלכסנדרוני במחנה דורה - מחנה צבאי שהותירו הבריטים בנתניה. נקודת ציון מיוחדת, שפתחה את מלחמת העצמאות, קשור לאירוע אוטובוס הדמים, שיצא מנתניה, ופתח את מלחמת העצמאות.
מתוך: שר - אל דוידוביץ, 1992, נתניה - סיפורה של עיר, הוצאת מוטיב - דביר כצמן.