מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשונים בעיר

נחמה וינר ברוכשטיין ז"ל

מקום לידתה ראש פינה
תאריך לידתה 1905
עיסוקה פעילת ציבור
תאריך פטירתה 5.4.1987, ו ניסן תשמ"ז
מקום קבורתה נתניה
ילדים: דרורה צור, יגאל וינר

קורות חיים

אשה ראשונה חברת מועצת המושבה והעיר מקימה בהתנדבות של השרותים הסוציאלים ממקימת המטבח הזול, ויצ"ו ומלב"ן ומהרגע הראשון שהגיעה לנתניה סייעה בעיקר לילדים נזקקים. כמו-כן הייתה פעילה בוועד למלחמה בשיתוק ילדים, 'אילנשיל פוליו'.
חלוציותה של אשה/ מתוך מאמר אשר כתבה נחמה וינר
באחד מלילות יוני 1929 הגענו אחרי יום של תלאות וטלטולים, לגבעה אשר עליה נטויים כמה אוהלים, וכל שוכניהם עמדו וציפו לראות מי בא באוטו הזוחל ומתקרב למחנה. משירדנו הסתכלו בנו ולחשו איש לרעהו: "משפחה עם ילדים". ושמחה חלפה על פניהם. רק כעבור ימים תפשתי את משמעות המושג "משפחה".
כל אותו לילה לא עצמנו עין. רעש גלי הים היה קרוב, רוחות החילפה והחולות ועל כולם ההתרגשות... סוף סוף נמצאים אנו בנתניה, אחרי חודשים של תוכניות, להקים כאן את ביתנו.
החיים היומיומיים לא היו קלים כל עיקר. לחם וצורכי מכולת סיפק לנו הכפר אום-חלד. שאלת המים הכבידה עלינו יותר מכל. המים הובאו אלינו בפחים מפרדס מרוחק. רק לפנות ערב, כשהעגלות חזרו מעבודתן הביאו מים לאוהלים. את הכביסה היינו לוקחות לפרדס, יחד עם הפרימוס ושם היינו כובסות.
עד מהרה החלה הקדחת עושה בנו שמות. יום יום היה חלק ניכר מהמתיישבים נשאר במיטה. בלי טיפול רפואי ועם חום גבוה. חברתנו חסיה פטקין היתה חשה עם בקבוק הספירט וצמר גפן ומגישה עזרה. לזה מגישה תה, לשני מיטיבה את המשכב. רק כעבור זמן נשלח אלינו רופא מתל-אביב.
חלפה שנה. עברנו בינתיים את מאורעות הדמים של תרפ"ט והחלה בניית הבתים. נוספו משפחות ואנו האמהות, התחלנו להתחבט בשאלת חינוך ילדינו. באחד הימים אמרו לי "בן עמי כאן", הלכתי לפגשו והוא הקשיב לפרשה שגוללתי בפניו ולבסוף ענה: " אני חושב מכבר על בעיה זו וגם באתי בדברים עם צעירה, המוכנה להתיישב כאן, והיא תהיה המורה והגננת".
יום אחד הופיעה רחל רודבסקי, שחרחורת חיננית ובעלת מעוף והניחה את היסוד לחינוך בנתניה במטבחו של מיכאל שנקר.

אלבום תמונות