מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

אבני דרך

התפתחות בכיוון יישוב עירוני - כלכלית

באמצע שנות השלושים גדל היישוב העברי בארץ בצורה משמעותית על רקע העלייה מארצות מרכז אירופה וגרמניה. עובד בן עמי (בעיקר) וחבריו נוכחו באפשרויות הפיתוח של היישוב והחליטו לפתח את מושבה חקלאית בכיוון עירוני יותר. נראה שעובד בן עמי ראה את נתניה כמרכז השרון כבר בראשית שנות השלושים. בדבריו תמיד הדגיש את הצורך בפיתוח נתניה כמרכז אזורי עם דגש על קיט ונופש במקביל לפרדסנות. כבר בשנת 1929 כשנהגתה תכניתה הראשונה של נתניה הדגיש בן עמי את הצורך בשטחי ציבור ודרכים רחבות כהכנה ליום שבו נתניה, ולא חדרה: "תהיה מרכז לכל האזור של המטעים המתרכז סביבה, היא תשמש גם בהמשך מקום מנוחה ויש צורך להתכונן להתפתחות עתידה ולא לעשות את השגיאות שנעשו בכל המושבים האחרים"(מתוך: ארכיון עיריית נתניה, ג, 7 סימול 13).בראשית שנות השלושים, עם עליית בעלי ההון מגרמניה והסכמי ההעברה היה השרון אחד ממוקדי המשיכה להתיישבות בארץ. תרמה לכך העובדה שחברת "הנוטע", שהייתה שותפה בהסכמי ההעברה, שימשה למעשה צינור להעברת כספים ורכישת קרקעות בארץ. ומכיוון שעיקר פעילותה באותה עת היה באזור השרון הרי שנתניה יצאה נשכרת מכך.