מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

סיפורו של מקום

ייבוש ביצות הפאליק

נחל פולג חותר לו בחולות אל הים התיכון בחלקה הדרומי של נתניה כ - 8 ק"מ ממרכזה. פולג הוא הקצר ביותר ביותר מכל הנחלים היורדים דרך השרון אל הים התיכון. בין מושב אודים למכון ווינגייט נפרץ רכס הכורכר ע"י הרומאים לאפשר לנחל פולג לזרום לים. בירכת רמדאן, או נהר אל-פאליק (בערבית חוצה), נזכר במקורות שונים של המאה ה 19 כמקור לאיסוף עלוקות לצרכי מרפא. עם השנים נוצרו סביבו ביצות עונתיות נרחבות שהיוו מוקד ליתושים ולבעיות תחבורה בכל חורף. במהלך השנים 1935 - 1937 יובשה ביצת הפאליק שהייתה סמוכה לנתניה.
ייבוש הביצה נעשה תוך שיתוף פעולה של כמה גורמים: ממשלת המנדט, חברת 'הנוטע' והמועצה המוסלמית העליונה. על כך כתב ד"ר בקמן: "בשנת 1934 התחילה מחלקת הבריאות במפעל הייבוש של ברכת רמאדן, או ביצת "פאליק", השנייה בגודלה אחרי ביצת החולה, שהשתרעה על שטח רחב של כמה אלפים דונמים בין הרצליה, תל מונד ובן יהודה. היתה זו תוצאה של מאמץ רב שהשקיעו ראשיה של נתניה, בתמיכתו של אנדריוס שנרצח במאורעות 1936...
בשנת 1934 התחילה מחלקת הבריאות במפעל הייבוש וכבר בסוף פברואר 1935 נפתח הסכר, שנבנה בברכה זו, ובמשך שבועות אחדים הוזרמו לים ששה מיליונים ממע"ק מים שנקוו בחודשי החורף" ( מתוך: "עת עלינו לנתניה - כ"ה לעלייה על הקרקע", 1954, ארכיון עיריית נתניה).