מיקומו של הכפר על גבעת הכורכר ממערב לכביש החוף, צפון מזרחית למפגש הרחובות הרצל ורחוב רזיאל. על גבעת הכורכר ניצבים עד היום שרידי מבנה עתיק הח'אן, הרוס ברובו הגדול וכן עץ השיקמה הגדול שמצוי ליד בית מגן דוד ומאחורי בית הדואר.
שמו של הכפר, כנראה, לזכרה של סבחה אמו של ח'אלד בן וליד ממפקדי הערבים שכבשו את הארץ בראשית המאה השביעית.
עד היום ניצבים שרידי מבנים עתיקים (מסגד ועוד מספר בתים) של הכפר הערבי אום ח'אלד, ששכן במקום עד 1948. מבנים אלו וכן עץ השקמה הגדול צדו את עינהם של הנוסעים והחוקרים בארץ ישראל , ואף זכה לציור בספרו של וילסון. בציור נראית השקמה המפורסמת הקיימת עד היום וברקע החאן.
הכפר ממוקם על מצודה צלבנית מהמאה ה 12 - 13. מצודה זו נקראה רוגאר לונגבארדי ע"ש צלבני שהגיע ממחוז לונגבאדיה באיטליה הצפונית בזמן מסעות הצלב.
בעת פלישת צבא נפוליאון אל ארץ ישראל בשנת 1799 הגיעו גדודיו ממצרים דרך מישור חוף דרומי. אחרי כיבוש רמלה ויפו התקדמו הצרפתים צפונה, דרך השרון, אל עכו. טור אחד של הגנרל ג'ונו עבר על פני הכפר אום ח'אלד לאורך החוף ב 15 במרץ 1799.
בראשית המאה התשע עשרה התחילו להופיע עולי רגל בודדים לאורך דרך החוף. בשנת 1839 עבר משה מונטיפיורי ויהודית אשתו באזור זה בדרכם מיפו לחיפה. יהודית כותבת ביומנה: "הגענו עד הכיכר הטובה והנחמדה המשתרעת עד הכרמל. צאן ובקר רעו שם. מעיינות מים מתוקים הופיעו לעיננו עם אור הירח העולה מבין העננים המפיץ את קווי אורו בכל הסביבה. כל זה נראה לנו כמחזה יקר, המצפה לפייטן ולצייר, אשר יתבוננו אליו בעין פקוחה. שם פרשנו אוהלנו ללינת לילה"
מתוך: וילנאי, זאב , 1964, נתניה בירת השרון, הוצאת עיריית נתניה).
משלחת ה- P.E.F (פאלסטיין, אקספלורשריין, פאונד - הקרן לחקירות ארץ ישראל) חנתה באפריל 1837 בשיפולי הכפר אום ח'אלד ומתארים אותו כך: "כפר קטן עשוי חמר עם חורבות במקום קדוש בדרום. במזרחו באר בנויה יפה עם קשתות וגלגל לשאיבת מים ביצנית. במזרח שדה תבואה, אולם האדמה בכללה חולית מאד. המקום מפורסם באבטיחיו, המוצאים לחו"ל דרך הנמל הקטן "מינת אבו זבורה", שהיה שמו הערבי של מפרץ קטן יותר צפונה בתחום בית הספר מבואות ים של ימינו במכמורת". (מתוך: וילנאי זאב , 1964, נתניה בירת השרון, הוצאת עיריית נתניה).
בשלהי מלחמת העולם הראשונה, היה דרום נתניה שדה קרב ממושך בין התורכים ששלטו בצפון והבריטים שכבשו את ארץ ישראל מהדרום. מלחמה זו הוכתרה לבסוף בניצחון האנגלים, ואלה שלטו בארץ עד להקמת המדינה. (מתוך: דוידוביץ, שר - אל, 1992, נתניה סיפורה של עיר, הוצאת מוטיב - דביר כצמן)