תליית הסרג'נטים הבריטים

קטע עיתון מתוך עיתון הבוקר המתאר את מציאת גופות שני הסרג'נטים

קטע עיתון המספר על חטיפת הסרג'נטים
חמישה מפורצי כלא עכו נתפסו והועמדו לדין. שניים נידונו למאסר עולם ושלושה למוות בתלייה. מפקדת האצ"ל
החליטה לתפוס בני ערובה בריטיים כדי להרתיעם מביצוע פסק הדין. ב 11 ביולי 1947 נתפסו 2 סרג'נטים מהמודיעין הבריטי שיצאו מבית קפה "ורד" ברחובה הראשי של נתניה.
השניים הובאו ברכב למקום סתר שהוכן בבית חרושת נטוש ליהלומים בשכונת "טובורק". השלטונות הטילו עוצר על נתניה והאיזור וערכו חיפושים למשך שבועיים ללא תוצאות. לאחר שהוסר העוצר גוייסו חברי "ההגנה" וערכו אף הם חיפושים כדי למנוע פגיעה בסרג'נטים והחמרת המצב עם בריטניה.
ב- 26 ביולי הועלו שלושת חברי האצ"ל לגרדום בכלא עכו. יום לאחר מכן הוצאו שני הסרג'נטים להורג במקום מסתור, וגופותיהם נתלו על שני עצים בחורשה מדרום לנתניה - חורשת הסרג'נטים. סביבם הונחו מוקשים כדי לפגוע בבריטים נוספים. משניסו הבריטים להוריד את הגופות, והתפוצץ מוקש שפצע קצין בריטי.
בתחילת אוגוסט 1947 פשטו כוחות צבא ומשטרה על יישובים רבים בארץ שמטרתם חיפושים ומעצרים. גם נתניה שילמה את המחיר. עשרות אנשים ובינהם ראשי היישוב נעצרו.
(מתוך: שמואלי, א, וברוור, מ 1982, ספר נתניה, הוצאת עם עובד).
אריה אשל כתב את סיפור החטיפה בספר "שבירת גרדומים": "אהרון ויינברג הצליח לקשור יחסי ידידות עם שני סמלי המודיעין ולהפעילם, כפי שהטיל עליו הש"י. הוא אף הזמינם לעיתים לבילוי בנתניה... השלושה התגלו לאצ"ל בפעם הראשונה בליל ה 4 ביולי, שבוע לפני החטיפה. צעיר חבר ארגון האצ"ל, שבילה ב"בגן ורד" וישב בקרבתם הבחין כי הם דוברי אנגלית... הצעיר הלך בעקבותיהם. השלושה פנו לעבר מחנה הנופש הצבאי, בצפונה של נתניה. בהתאם לכך נערך האצ"ל כעבור שבוע... דוד קפלן, הנשק הראשי במחוז הוציא מהסליק אקדחים, תחמושת ובקבוק כלורופום, והכין מטליות וחבלים... הבריטים שנהגו לבקר בעיירת הקייט היפה והחדשה, נעלמו זה מכבר מרחובותיה... בגן הורד הסמוך לים, ובסביבתו נמצאו שניים או שלושה זוגות, שמתפקידם לפקוח עין על המתרחש... זמן רב חלף על כל אלה בהמתנה מורטת עצבים ובתקווה שההזדמנות היחידה שנקרתה להם לא תוחמץ. אלא שבינתיים נעם הבילוי לשלושה שישבו "בגן ורד", והם לא מיהרו להינתק מצלילי התזמורת, מהשירים, ממראה הרוקדים ומהאווירה השמחה. השעה היתה כבר אחרי חצות כאשר הגיעו סוף סוף הרגע שלו המתינו כולם. השלושה יצאו מבית הקפה... רחובות נתניה היו כמעט רקים מאדם, המרחקים בה קצרים, והשלושה נמצאו ללא מאמץ כשהם מטיילים בנחת לאורך המדרכה ליד בניין המועצה המקומית. המכונית נעצרה לצדם לאט, ללא חריקת בלמים. הפתעתם הייתה מוחלטת כאשר לנגד עינהם ניצבו ארבעה צעירים רעולי פנים ואקדחים שלופים בידיהם...
החוטפים והחטופים הוסעו מהמקום ע"י יוסף מלר מוותיקי נתניה אל מלטשת היהלומים בשכונת טובורק, שם לאחר מספר שבועות נתלו. משם הוסעו אל חורשת האקליפטוסים... "שם תלינו את הבריטים בחבלים ומיקשנו את הסביבה ברדיוס 2- 3 מטרים מתוך כוונה שאם יבואו הבריטים להורידם ייפגעו גם הם.. טישטשנו את העקבות והסתלקנו"
(מתוך: אשל, אריה, שבירת הגרדומים, הוצאת זמורה ביתן). זאב שחף מספר ששני קברותיהם של שני הסרג'נטים מצויים בבית העלמין לחללי מלחמות חבר העמים הבריטי ברמלה.
השניים הובאו ברכב למקום סתר שהוכן בבית חרושת נטוש ליהלומים בשכונת "טובורק". השלטונות הטילו עוצר על נתניה והאיזור וערכו חיפושים למשך שבועיים ללא תוצאות. לאחר שהוסר העוצר גוייסו חברי "ההגנה" וערכו אף הם חיפושים כדי למנוע פגיעה בסרג'נטים והחמרת המצב עם בריטניה.
ב- 26 ביולי הועלו שלושת חברי האצ"ל לגרדום בכלא עכו. יום לאחר מכן הוצאו שני הסרג'נטים להורג במקום מסתור, וגופותיהם נתלו על שני עצים בחורשה מדרום לנתניה - חורשת הסרג'נטים. סביבם הונחו מוקשים כדי לפגוע בבריטים נוספים. משניסו הבריטים להוריד את הגופות, והתפוצץ מוקש שפצע קצין בריטי.
בתחילת אוגוסט 1947 פשטו כוחות צבא ומשטרה על יישובים רבים בארץ שמטרתם חיפושים ומעצרים. גם נתניה שילמה את המחיר. עשרות אנשים ובינהם ראשי היישוב נעצרו.
(מתוך: שמואלי, א, וברוור, מ 1982, ספר נתניה, הוצאת עם עובד).
אריה אשל כתב את סיפור החטיפה בספר "שבירת גרדומים": "אהרון ויינברג הצליח לקשור יחסי ידידות עם שני סמלי המודיעין ולהפעילם, כפי שהטיל עליו הש"י. הוא אף הזמינם לעיתים לבילוי בנתניה... השלושה התגלו לאצ"ל בפעם הראשונה בליל ה 4 ביולי, שבוע לפני החטיפה. צעיר חבר ארגון האצ"ל, שבילה ב"בגן ורד" וישב בקרבתם הבחין כי הם דוברי אנגלית... הצעיר הלך בעקבותיהם. השלושה פנו לעבר מחנה הנופש הצבאי, בצפונה של נתניה. בהתאם לכך נערך האצ"ל כעבור שבוע... דוד קפלן, הנשק הראשי במחוז הוציא מהסליק אקדחים, תחמושת ובקבוק כלורופום, והכין מטליות וחבלים... הבריטים שנהגו לבקר בעיירת הקייט היפה והחדשה, נעלמו זה מכבר מרחובותיה... בגן הורד הסמוך לים, ובסביבתו נמצאו שניים או שלושה זוגות, שמתפקידם לפקוח עין על המתרחש... זמן רב חלף על כל אלה בהמתנה מורטת עצבים ובתקווה שההזדמנות היחידה שנקרתה להם לא תוחמץ. אלא שבינתיים נעם הבילוי לשלושה שישבו "בגן ורד", והם לא מיהרו להינתק מצלילי התזמורת, מהשירים, ממראה הרוקדים ומהאווירה השמחה. השעה היתה כבר אחרי חצות כאשר הגיעו סוף סוף הרגע שלו המתינו כולם. השלושה יצאו מבית הקפה... רחובות נתניה היו כמעט רקים מאדם, המרחקים בה קצרים, והשלושה נמצאו ללא מאמץ כשהם מטיילים בנחת לאורך המדרכה ליד בניין המועצה המקומית. המכונית נעצרה לצדם לאט, ללא חריקת בלמים. הפתעתם הייתה מוחלטת כאשר לנגד עינהם ניצבו ארבעה צעירים רעולי פנים ואקדחים שלופים בידיהם...
החוטפים והחטופים הוסעו מהמקום ע"י יוסף מלר מוותיקי נתניה אל מלטשת היהלומים בשכונת טובורק, שם לאחר מספר שבועות נתלו. משם הוסעו אל חורשת האקליפטוסים... "שם תלינו את הבריטים בחבלים ומיקשנו את הסביבה ברדיוס 2- 3 מטרים מתוך כוונה שאם יבואו הבריטים להורידם ייפגעו גם הם.. טישטשנו את העקבות והסתלקנו"
(מתוך: אשל, אריה, שבירת הגרדומים, הוצאת זמורה ביתן). זאב שחף מספר ששני קברותיהם של שני הסרג'נטים מצויים בבית העלמין לחללי מלחמות חבר העמים הבריטי ברמלה.
![]() |
![]() |