הראשונה לקבל מעמד של עיר
עבודות בניה ופיתוח בשכונת דיור לעולה, סוף שנות ה- 50
נתניה מקבלת מעמד של עיר, שר הפנים גרינבוים יצחק ובן עמי, 3.12.1948
הכרזה על עיריית נתניה, 3.12.1948
הסוכנות היהודית בית עולים נתניה, שנות החמישים
נשף השנה החדשה לתיירים בנתניה, 1963.
כיכר דיזינגוף, רח' הרצל פינת דיזינגוף
הירידה לים בחוף הרצל, 1952
טקס יקירי העיר, 1983
גן המלך, סוף שנות ה- 70
גילוי הלוט מעל שלט רחוב ויתקין בשיכון ותיקים, 1959
חצי יובל ליסוד נתניה, מעגלי ריקוד, 1954
נשים תמניות בלבוש מסורתי, תערוכת יהדות תימן, 1983
פורים במדרחוב , תשמ"ו
פסטיבל מחולות, 1986
חנוכת מגדל המים בקרית נורדאו
מצעד צבאי חיילים וחיילות צועדים בנתניה, 25 שנה למדינה
טקס חנוכת הספריה העירונית ברחוב שמואל הנציב
חוף סירונית שנות ה- 80
המחסום שהפך את רחוב הרצל למדרחוב. רחוב הרצל פינת שמואל הנציב, שנות ה- 80
חוף הים
מחלף פולג, שנות ה- 70
מחלף נתניה צפון
כת המקויה מבקרת בנתניה, 1984
גפו דוד בעת הסרת הלוט מעל שלט גן חולדה
ביקור אופנהיימר - ראש הסינדיקט היהלומים בנתניה, 19.11.1964
מתקן טיהור השפכים ליד בית יצחק, 1980
בית יוחנן , מרכז תרבות, 1969
מגדל המים בקרית נורדאו, סוף שנות ה- 70
טיילת שקד, שנות ה- 80
גן הגיבורים, נופלי מלחמת העצמאות, סוף שנות - 60
הנחת אבן הפינה לבית חרושת פיליפס, אזור התעשיה, קרית אליעזר, 1950
השוק החדש בנתניה, שנות ה- 80, רחוס זנגויל
הנחת אבן הפינה לאזור התעשיה בקרית אליעזר
טקס פתיחת המדרחוב ברחוב הרצל, יואל אלראי על המנוף
טקס חנוכת המדרחוב בנתניה
יום עצמאות, 1950, משחק כדורגל הפועל נגד מכבי נתניה
חגיגות המימונה, תשמ"ג
ביקור הרב הראשי שלמה גורן בנתניה
בן עמי מעביר את ראשות העיר לבר מנחם, 1974
שיכונים בעיר, שנות ה- 80
מפעל אביר באזור התעשיה הדרמי, 1983
מתקני ספורט במכון וינגייט, 1980
תחנת אגד, שנות ה- 80
מפעיל עסיס בנתניה, 1983
מפעל אביק בנתניה, 1985
שדרות ויצמן , 1983
בית חולים לניאדו, 1980
השוק ברחוב זנגויל
ביקור ראש הממשלה רבין בנתניה, 1976
בית המוסדות, רחוב הרצל, 15 , בית העיריה , 1955
הצגת מפת העיר נתניה ע"י רוז'נסקי מסינגל, מפיק המפה, שנות ה- 80
שיקום שכונת סלע, 1983
תחנה לטיפול באם ובילד, 1950
תחנת לטיפול באם ובילד בחדר הטיפולים האחות שרייר חנה, 1950
שילוט השכונה פרדס הגדוד, 1988
יום העצמאות, 1950
חנוכת כביש החוף, 29.6.1950
חנוכת כביש החוף, 1950
חוף הרצל, 1975
מרכז יום לקשיש ברח' קוק, 1990
מימונה, 1990
אליפות נתניהה הפתוחה בפטנק, 1990
משחק גביע המדינה בכדורסל נכים, 1990
אגרת ברכה, ככרות ברחוב הרצל, 1970
מדרחוב הרצל, 1989
הירידה לחוף , 1970
שמורת אירוס הארגמן
רחוב הרצל, בניית המדרחוב, שנות ה- 80
גלוית דאר חוף הים, חוף הרצל, שנות ה- 70
תחנת הרכבת בנתניה, 1992
הכניסה הדרומית בנתניה
דגם פארק תעשייתשיאים
שיקום שכונות בנתניה
טקס יום הזכרון בבית יד לבנים, הדלקת המשואות, 1984
טיילת בשדרות ניצה, 1992
מרחפים מעל המצוק בדרום נתניה, 1992
מלון בלו וויס נתניה
מפעל טבע אביק, 1993
בית ספר תיכון אלדד, 1993
פסל של תומרקין, בכניסה לעיר, בשדרות בן גוריון, 1993
טקס פתיחת פארק פולג
תכנית המתאר של נתניה, 1978
נגינות השרון בשנות ה- 70
בולים בנושא קליטת עליה, 1990
טיילת שקד
כרזה פרסום שהופיע בביתן התיירות של נתניה, שנות ה- 80
מדרחוב קראוזה
עיריית נתניה
גלוית נוף מנתניה, שנות ה- 60
הצפה ברחוב הרצל פינת שדרות ויצמן, 1994
נתניה ממעוף הציפור, 1985
תיעול מרכזי לניקוז מי גשמים מתחת לרחוב הרצל
שלג בנתניה, 1950 (מאוסף בן עמר)
שלג בנתניה (מאוסף בן עמר)
החמישיה הפותחת, 1948
החמשיה הפותחת, 1948
הוקי "בזק", מייסדי השבט, 1947
מייסדי השבט, 1947
כרטיס חבר ודברות הצופה
חנוכת הצריף, 1955
הצהרת העופר
חנוכת הצריף, 1955
בקורס ראשי הגדודים, 1950
כפירים, 1960
"האחמי"ם" של "בזק"
כפירים, 1960
ניצנים, 1967
כפירים, 1996
נחנך בית הצופים החדש
מצדה, 1966
שלהבת, 1989
רעים, 1982
כתבה על צבי הררי ז"ל
איציק ויסוקר בזינוק אופייני
"צהלת הנצחון" עודד מכנס וחבריו
סיבוב עם הגביע
הקפת האליפות
קבוצת הדאבל
"חולצת הזהב" לעודד מכנס
דוד לביא מבקיע שער אופייני בראש
ישראל חג'ג מניף את הגביע לאחר הנצחון על בני יהודה
פרלמן, שפיגלר ושר טוב בעונת האליפות
תזמורת במגרש מכבי נתניה
בעיצומה של מלחמת העצמאות החליטה ממשלת ישראל להעניק לנתניה מעמד של עיר. בא' בכסלו תש"ט 3.12.1948, הוכרזה נתניה עיר בישראל. נתניה היתה היישוב הראשון שהוכרז כעיר במדינהשאך נוסדה.
באותה תקופה התגוררו בנתניה כ- 9000 תושבים. תוך מספר שנים בעקבות קליטת אלפי עולים חדשים, שהגיעו בשנות בשנות החמישים.
העיר המתפתחת משכה אליה גם תושבים ותיקים מכל הארץ, שביקשו למצוא את עתידם במקום מבטיח.
המרכז העירוני של נתניה היווה גרעין היישוב בשנותיה הראשונות, ובו מוקמו אזורי המסחר. בפרברים הוקמו שכונות חדשות , בהן השתכנו התושבים החדשים. נתניה הכפילה ושילשה את שיטחה בעקבות סיפוח היישובים העצמאיים שהוקמו סביבה כמו רמת טיומקין, עין תכלת ונווה איתמר.
מספר העולים בשנות החמישים שהגיע לנתניה לכ- 11000 איש והתגוררו בבדונים, צריפים בתנאי חיים קשים מאד. בשל המחסור החמור בדירות ובשל הצורך הדחוף לפתור את הבעיה והוקמו בחופזה בשולי העיר שיכונים בהם שוכנו אלפי עולים חדשים.
בעקבות גלי העליה הגדולים שהציפו את העיר הוקם במזרח העיר אזור התעשייה הצפוני. שטח זה הפך לאזור התעשייה המאוכלס ביותר של נתניה ובולטת בו התעשיה הזעירה לצד מפעלים גדולים ומתקדמים.
ב- 1950 נחנך כביש החוף החדש המחבר בין נתניה לתל -אביב וכעבור מספר שנים הושלם כביש החוף עד חיפה.
בשנות ה- 60 החליט ראש העיר משה שקד לנקז את מקווה המים הגדולים שנוצרו כל חורף בהצטלבות הרחובות הרצל וויצמן.
בתחילת שנות ה- 70 החלו להכין תכנית אב לבניית מתקני קבע על החוף. ונבנה שובר גלים הראשון של נתניה. חוף הרחצה הורחב, נוצרו אזורי מים רגועים.
בשנות השמונים עוצב מחדש רחוב הרצל והפך למדרחוב מפואר בחלקו המערבי הקרוב לחוף הים. המדרחוב ברחוב הרצל הפך לאבן שואבת למשקיעים.
בראשית שנות השמונים החלה עיריית נתניה, בשיתוף משרד השיכון והסוכנות היהודית בפרוייקט לשיפור ולשיקום שכונות המצוקה ברחבי העיר. המבצע החל השנת 1979 השכונות סלע ודורה ונמשך בשכונות גן ברכה ורמת הרצל.
בשנות התשעים הגיעו לנתניה עולים רבים מברית המועצות ואתיופיה שהפכה ליעד מבוקש ביותר לעולים החדשים. בתוך זמן קצר החלה תנופת בנייה ופיתוח שהעיר לא ידעה כמותה בשנים האחרונות. בשנים 1990 - 2000 הגיעו לנתניה כ 50 אלף עולים. נבנו מאות דירות חדשות, נבנו מכללות חדשות בנתניה, ואזור התעשיה הדרומי הפך למרכז עסקים של שנות האלפיים.
חני לרנר, 1998, ישראל 50 שנה ונתניה על סף ה- 70.
באותה תקופה התגוררו בנתניה כ- 9000 תושבים. תוך מספר שנים בעקבות קליטת אלפי עולים חדשים, שהגיעו בשנות בשנות החמישים.
העיר המתפתחת משכה אליה גם תושבים ותיקים מכל הארץ, שביקשו למצוא את עתידם במקום מבטיח.
המרכז העירוני של נתניה היווה גרעין היישוב בשנותיה הראשונות, ובו מוקמו אזורי המסחר. בפרברים הוקמו שכונות חדשות , בהן השתכנו התושבים החדשים. נתניה הכפילה ושילשה את שיטחה בעקבות סיפוח היישובים העצמאיים שהוקמו סביבה כמו רמת טיומקין, עין תכלת ונווה איתמר.
מספר העולים בשנות החמישים שהגיע לנתניה לכ- 11000 איש והתגוררו בבדונים, צריפים בתנאי חיים קשים מאד. בשל המחסור החמור בדירות ובשל הצורך הדחוף לפתור את הבעיה והוקמו בחופזה בשולי העיר שיכונים בהם שוכנו אלפי עולים חדשים.
בעקבות גלי העליה הגדולים שהציפו את העיר הוקם במזרח העיר אזור התעשייה הצפוני. שטח זה הפך לאזור התעשייה המאוכלס ביותר של נתניה ובולטת בו התעשיה הזעירה לצד מפעלים גדולים ומתקדמים.
ב- 1950 נחנך כביש החוף החדש המחבר בין נתניה לתל -אביב וכעבור מספר שנים הושלם כביש החוף עד חיפה.
בשנות ה- 60 החליט ראש העיר משה שקד לנקז את מקווה המים הגדולים שנוצרו כל חורף בהצטלבות הרחובות הרצל וויצמן.
בתחילת שנות ה- 70 החלו להכין תכנית אב לבניית מתקני קבע על החוף. ונבנה שובר גלים הראשון של נתניה. חוף הרחצה הורחב, נוצרו אזורי מים רגועים.
בשנות השמונים עוצב מחדש רחוב הרצל והפך למדרחוב מפואר בחלקו המערבי הקרוב לחוף הים. המדרחוב ברחוב הרצל הפך לאבן שואבת למשקיעים.
בראשית שנות השמונים החלה עיריית נתניה, בשיתוף משרד השיכון והסוכנות היהודית בפרוייקט לשיפור ולשיקום שכונות המצוקה ברחבי העיר. המבצע החל השנת 1979 השכונות סלע ודורה ונמשך בשכונות גן ברכה ורמת הרצל.
בשנות התשעים הגיעו לנתניה עולים רבים מברית המועצות ואתיופיה שהפכה ליעד מבוקש ביותר לעולים החדשים. בתוך זמן קצר החלה תנופת בנייה ופיתוח שהעיר לא ידעה כמותה בשנים האחרונות. בשנים 1990 - 2000 הגיעו לנתניה כ 50 אלף עולים. נבנו מאות דירות חדשות, נבנו מכללות חדשות בנתניה, ואזור התעשיה הדרומי הפך למרכז עסקים של שנות האלפיים.
חני לרנר, 1998, ישראל 50 שנה ונתניה על סף ה- 70.
|
|