מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

אבני דרך

שיקום שכונות

עוד בעיצומה של מלחמת העצמאות החליטה ממשלת ישראל להעניק לנתניה מעמד של עיר. בא' בכסלו תש"ט שלושה בדצמבר 1948 הכריז שר הפנים, יצחק גרינבוים, על נתניה כעיר בישראל. זה היה מעמד חגיגי ומרגש כפליים, משום שנתניה היתה היישוב הראשון שקיבל מעמד של עיר במדינת ישראל שאך נולדה.
משתמה המלחמה ונדמו קולות הקרב, החלו לעלות למדינת ישראל הצעירה ככלל ולנתניה בפרט, מכל קצוות תבל מאות אלפי יהודים. בנתניה התגוררו באותה עת כ - 9000 תושבים, ועם תושביו של מחנה העולים הגיע מספרם ל כ-11,000 איש. בשל מחסור חמור בדירות והצורך הדחוף לפתור את בעייתם של העולים הוקמו בחופזה שיכוני עולים בשולי העיר, והעולים הועברו אליהם - כל זאת במבצע אכלוס נדיר. בגלל החיפזון בבניית השיכונים והמחסור בכסף למימונם נבנו אלו ברמת בנייה נמוכה, ועם זאת היה בהם שיפור עצום לעומת הבדונים והצריפים במעברות.
בשנת 1978 החליטה ממשלת ישראל על הפרוייקט להתחדשות השכונות. היא קבעה, שהתושבים ואנשי המקצוע הם שייקבעו את גורלן ודמותן של השכונות. בכל שכונה הוקמו וועדות היגוי שכללו אנשי מקצוע בתחום השיקום הספציפי וכן מתושבי השכונה הבקיאים בצרכי השכונה ובסדר העדיפויות.
בתחילת שנות השמונים הצטמצם זרם העולים ונעשה טיפטוף קל - ביניהם עולים רבים מאתיופיה. בעשור זה הוחלט לשקם את שכונות המצוקה ברחבי העיר. הוחל לשקם שיקום פיזי וחברתי את השכונות סלע ודורה (רמת ידין), אשר לאותה עת שלטה בהן העזובה והייתה לחומר נפץ ולאות קלון לחברה. במחצית השנייה של העשור הוחל לשקם את השכונות גן - ברכה ורמת הרצל . אלה אוחדו עם שכונות סלע ברצף של שכונות ושמן נקרא: נאות הרצל. (מתוך: דוידוביץ, שר - אל, 1983, נתניה יהלום של עיר 1979 - 1983, הוצאת פסגה).
בפרוייקט שיקום השכונות החלה עיריית נתניה בשיתוף משרד השיכון והסוכנות היהודית. המבצע החל באפריל 1979 בשכונות סלע ודורה ובתוך מספר שנים שינו השכונות הוותיקות את פניהן לבלי הכר. הבתים שופצו והוקמו חצרות עם גינות נוי. בנוסף לשיקום הפיזי הושקעו מאמצים רבים בפיתוח מרכזי חברה ותרבות. הוכשרו פעילי שכונות שארגנו את התושבים לפעול למען עצמם. ב - 1980 הוקמה ברמת ידין תנועת נוער שכונתית, המפעילה קבוצות חברתיות. במהלך השנים המשיך פרוייקט שיקום השכונות לטפח שכונות נוספות בנתניה בהצלחה רבה, תוך מעורבות גוברת והולכת של תושבי השכונות עצמם.

שיקום השכונות כלל שיקום פיזי ושיקום חברתי:

א. השיקום הפיזי כלל שיקום, שיפוץ והרחבת דירות ,מבנים ציבוריים, סלילת רחובות, בניית מדרכות, החלפת תשתיות חשמל ומים, ובניית מגרשי משחקים לילדים.
ב. השיקום חברתי כלל הקמת מנהלת שכונה, הוצאת עלון שכונה, טיולים, דיונים וסמינרים, פרוייקט חונכות, קייטנות, מרכזי העשרה לילדים ונוער ועוד.(מתוך: דוידוביץ, שר - אל, 1983, נתניה יהלום של עיר 1979 - 1983, הוצאת פסגה).