מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

סיפורו של מקום

העמותה למען הקשיש בנתניה

הכל החל בשנת 1979. קבוצת אישים, פעילי ציבור, אשר חוסר תשומת הלב המספקת לקשישים ולבעיותיהם הציקו להם, החליטו להקים את "העמותה למען הקשיש" בנתניה.
בתחילת שנות פעילותה התמקדה "העמותה למען הקשיש" באירגון ארועים ומופעים למען קשישי העיר ובפעילות מקומית בין כותלי המרכז הגריאטרי ב"רמת ידין" (שכ' דורה).
המפנה הגדול החל בשנת 1983 בעת שראובן קליגלר, מי שכיהן עד לאותה עת בראשות עיריית נתניה החליט, עם סיום תפקידו, להתמקד בעשייה למען קשישי העיר נתניה. הקבוצה המייסדת את "העמותה למען הקשיש", מנחם ארקין, משה זיסר וד"ר דוד גדני, בצוותא עם אישי ציבור נוספים כאברהם שור ואחרים ובסיוע הרשות המקומית ואירגונים ממלכתיים פתחו במלאכת הקודש למען הקמת מרכזי יום לקשיש. במהלך השנים הבאות הוקמו מרכזי יום בשכונת "רמת ידין" (דורה), שכונת "בן-ציון", שכונת "נאות הרצל", שכונת "עין התכלת", שכונת "נאות גנים" (ותיקים) והמרכז הגדול הוקם בטבורה של העיר נתניה, בשטח רחב ידיים שהוקצה למען קשישי העיר ברחוב הרב קוק.
בנוסף לרשת מרכזי היום הפרושה בכל רחבי העיר הקימה ה"עמותה למען הקשיש" מערך רחב מימדים העוסק במיכלול הנושאים הקשורים לגיל הזיקנה, החל מטיפולים אישיים וסיוע לקשישים הרתוקים לביתם, עבור דרך פעילות חברתית ותרבותית עניפה במיוחד וכלה בהעלאת נושא הקשישים לתודעת דעת הקהל ולסדר היום הציבורי בנתניה.
חוק הסיעוד שחוקקה כנסת ישראל מסייע במימון חלק מפעילות העמותה והסיוע הנוסף מגיע מהרשות המקומית, מהשרות לקשיש, משרד העבודה והרווחה, אשל, הג'וינט ישראל, הביטוח הלאומי, תרומות וכן על ידי הקשישים עצמם.
נתניה נחשבת כיום למודל ארצי לטיפול מתקדם ומקצועי לאוכלוסיה המבוגרת, הרבה בזכות "העמותה למען הקשיש" החוגגת בעצם ימים אלו עשרים שנות פעילות עניפה למען רווחת קשישי העיר, מתן שרותים הולמים, מיצוי עצמי, עצמאות ובעיקר הזכות לכבוד.