מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

סיפורו של מקום

כביש החוף

בראשיתה היתה נתניה רחוקה ונידחת והגישה אליה היתה קשה ומעוקלת. אנשים נהגו לנסוע ברכבת עד תחנת טול כרם וממנה במכונית ציבורית רעועה בדרך חולות אל נתניה. כל מי שיצא מתל אביב או מחיפה היה צריך להקדיש יום למסע מייגע זה. לאחר סלילת הכביש פ"ת - חדרה בשנת 1937 הוטב מצב התחבורה גם אל נתניה.
לאחר קום המדינה ביום שישי י"ד באב תש"י - 28.7.1950 נחנך כביש החוף החוצה את נתניה בהצטלבות הדרכים נתניה - תל אביב ונתניה בית ליד. קטע הכביש הנמצא בגבולות שפוטה של נתניה נסלל בשיתוף המחלקה לעבודות ציבוריות של ממשלת ישראל ועיריית נתניה.
גולדה מאיר שרת העבודה חנכה את הכביש עם ראשי העיר נתניה ולאחריה נערכה מסיבה בגן המלך.
לרגל חנוכת הכביש שלח עובד בן עמימברק לדוד בן גוריון ובו כתב: "מתוך עונג מיוחד הנני מגיש לו רגשות התודה והערכה של עיריית נתניה והתושבים לרגל פתיחתו הרשמית של כביש החוף הים תל אביב - נתניה ביום שישי ה 28 ביולי. אני תקווה שעורק חשוב זה יזרים חיים ויהיה ברכה לאזור כולו. נעשה מיטב מאמצינו להפוך את הכביש מנוף לפיתוח ולקליטה גדולה" (ארכיון עיריית נתניה ע 172, סימול 1582).
סלילת כביש החוף פתרה את בעיית התחבורה, והיה לציר התנועה העיקרי אל נתניה וממנה. כעבור מספר שנים הושלם כביש החוף עד חיפה. בסוף שנות השישים החלו לבנות את המחלפים מעל כביש החוף. מחלפים אלו יצרו חיבור בין נתניה לשכונותיה ואיזורי התעשייה המזרחיים שלה, וכך הקלו על הירידה לכביש לכיוון צפון ודרום וקרבו את נתניה לתל-אביב וחיפה.