מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

סיפורו של מקום

דת ומסורת

עוד בהיות נתניה מושבה חקלאיתבשרון הבלתי מיושב ובטרם הפכה לעיר מהמרכזיות במדינת ישראל, כבר אז נודעה המושבה הצעירה כמקום יישוב אשר לו זיקה עמוקה לערכי ישראל ולדת ישראל ולכן מינו את הרב ורנר לרב היישוב וכן מונה למקום שוחט. אלפים רבים מתושביה של נתניה מקיימים את מצוות הדת, ועובדה זו הטביעה את חותמה בחיי העיר. בפרבריה הצפוניים אף מצויה שכונה חסידית, "קרית צאנז", שתושביה החרדים מעורים ושותפים בחיי הקהילה כולה , ואף הקימו את בית חולים "לניאדו" המאפשר לתושבי העיר כולה לזכות בשירותים רפואיים.
עוד בשנת 1934 החליטו פרנסי נתניה להקים בה בית כנסת מרכזי מפואר, "שונה הלכות שישמש את הקהילה לצורכיה הרוחניים. עד לכינונה של מדינת ישראל הוקמו עוד שלושה בתי כנסת ומקווה טהרה. חיי הדת במושבה הצעירה הופקדו באותה עת בידי הרב ורנר שכיהן כמורה הדרך הרוחני בקהילה ודאג לסיפוק צורכי הדת.
בשנת תשי"ב (ינואר 1952), הוקמה בנתניה המועצה הדתית אשר מכוח החוק הממלכתי לשירותי הדת הוטלה עליה המשימה להעניק שירותי דת לכלל האוכלוסייה. ואכן , המועצה הדתית הייתה לזרוע הביצועית שתפקידה להנחיל מסורת ישראל ברוח ישראל.
ברחבי העיר יותר מ - 250 בתי כנסת ובהם מתקיימת, לבד מן התפילות, גם פעילות רוחנית - תורנית וקהילתית מגוונת ביותר. רוח זו של מסורת ישראל מטביעה את חותמה בכל מעגל חייו של התושב.
רבנים רבים הוסמכו לכהן כרועים רוחניים בעיר ובשכונותיה. ברחבי העיר הוקמו מקוואות רבות, בית דין רבני שנועד לקבוע פסקי דין ברוח ההלכה, ומשגיחי כשרות המוודאים את כשורתם של מוצרי מזון המוגדרים "מזון כשר". גופים ומוסדות תורניים רבים מצויים בנתניה . הללו בצד המועצה הדתית והרשות המקומית, מקיימים אירועים, מופעים, הרצאות, שיעורים ופעילויות רבות שאחת מטרתם - לקרב את האוכלוסייה לערכי הרוח על פי מסורת ישראל.

(מתוך: דוידוביץ, שר - אל, 1992, נתניה - סיפורה של עיר, הוצאת מוטיב - דביר כצמן.