מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

סיפורו של מקום

בתי קפה

בתי הקפה בנתניה היו כוח משיכה גדול לתיירים ולקייטנים. בתי הקפה נבנו לאורך רחוב הרברט סמואל (רחוב הרצל כיום) ובחוף הים.
בית קפה "יקיר" היה הראשון בבתי הקפה בנתניה. בשנת 1935 היו בנתניה חיילים בריטיים לרוב, שהסתובבו בעיר. הם חיפשו בית קפה שיוכלו לשבת בו בזמן הפנוי שלהם, לשתות בירה ולשוחח עם ידידים, בריטים או יהודים. בבית הקפה יקיר ישבו כל המי ומי בעיר, כולל הפקידים הבריטיים, וגם המושל פוט בכבודו ובעצמו. בתקופה שלפני המאורעות הסתובבו הבריטים בנתניה ללא כל פחד.
מאמצע שנות ה-30 קמו מספר בתי קפה בצד הפנסיונים, בינהם קפה עדן וקפה זמיר, שניהם בכיכר ציון (פוט) וקפה יקיר החדש שבכיכר ווקופ (העצמאות). בתי קפה אלו שרתו את הקייטנים השונים שנהנו מחוף ימה של נתניה.
ב-1941 משפ' לבני, ירושלמים, הבינו שעתידה של נתניה בקיט, בעיקר, שבשנות המלחמה שהו בה קצינים בריטיים רבים, חלקם נהנו מהאירועים בקולנוע אסתר וחיפשו היכן להמשיך את הבילוי. המשפחה פנתה לאדר' בן-עמר והוא תכנן את קפה "גלינה", בכיכר ווקופ מול קולנוע אסתר (רח' דוד המלך פינת כיכר העצמאות). את הקפה ניהל בן משפחה בשם ניסן בורוביץ, הקפה היה מקובל מאוד על הקצינים הבריטיים, היה בעל אופי ארופאי, מלצרים בחליפות. בקפה נחוג יום הולדתו של המלך היווני עת ביקר את חייליו ששהו במחנה בכפר יונה. אירועי יום ההולדת נשאו אופי יווני, החוגגים הופיעו בתלבושת הלאומית, שרו ורקדו ביוונית. מאוחר יותר הפך הקפה לקולנוע סטודיו.
לאחר תום מלחמת העולם באמצע שנות ה-40, כשפרצו המאורעות של ההתנגדות לבריטים ובעיקבותיהם פעולות המחתרת ששיאן בנתניה הלקאת הקורפורל וחטיפת הסרג'נטים, פחתו גם המבקרים בבתי הקפה.