נתניה הוקמה בשנת 1929 כמושבה חקלאית שהתבססה על ענף הפרדסנות. ענף זה קיבל תנופה בשנים 1933 - 1936 שלוותה בהשקעות הון רבות שחלקן הופנה לפרדסנות. אזור השרון הושפע רבות מהגאות וחלה בו התפתחות יישובית גדולה, עם נהירת פועלים רבים אל שטחי הפרדסנות. בשנת 1936 חל משבר בכלכלה הארץ ישראלית עקב המאורעות שנתן את אותותיו בענפי הפרדסנות והבנייה.
בניית מחנות הצבאבשנים 1936 - 1937 יצרה ביקוש רב לתעסוקה וכך נפתרה בעיית האבטלה בנתניה ומעבר לכך אף גרמה למשיכת קבלנים ופועלים רבים מבחוץ וייתכן מאד שחלקם השתקע בנתניה.
משבר הפרדסנות הגיע לשיאו עם פרוץ המלחמה וכך אבד מקור פרנסתם של העוסקים בפרדסנות. מאידך, הצבא הבריטי יצר ביקוש עצום לעבודות בניית המחנות ואחזקתם.
בשנים 1937 ו-1941 נסללו שני כבישי גישה למחנות הצבא, הדרומי והצפוני, שנסללו לאורך חוף הים עד כיכר ווקופ (כיום כיכר העצמאות).
הקירבה המיידית של המחנות לנתניה יצרה זיקה מרחבית בתחום המסחר ושירותי הפרט והתוצאה התבטאה בגידול השוק הכלכלי ושגשוגו. הצבא הבריטי השתמש בשירותי דיור והארחה של נתניה והיו מספר פונקציות שבאופן קבוע התגוררו ביישוב, לדוגמא אחיות מחנה ההחלמה אשר הושכר עבורן בית בנתניה.
מחנות הצבא בנתניה היוו גורם צרכני קבוע אשר הגדיל את השוק הכלכלי. מחנות אלה שמשו להחלמה ונופש, לצורך זה הפקיע הצבא מספר בתים בצמוד לחוף הים, וזו היתה הצריכה העיקרית של חיילהם והדבר התבטא היטב בנתניה בעיקר בגידול במספר בתי קפה והמסעדות.
נתניה היתה הופכת לעיר גם ללא השפעת המחנות הבריטיים, אך בקצב שונה . הקמת מחנות הצבא בנתניה הצעירה הביאה להאצת תהליך העיור ביישוב, להתפתחות ענף הנופש והקייט כמאפיין עיקרי של נתניה וחיזוק מעמדה כיישוב מרכזי בשרון. (מתוך: מור ליק, מחנות הצבא הבריטי בנתניה 1936 - 1948, בתוך ארכיון עיריית נתניה ע 1 סימול 4).