מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

סיפורו של רחוב

בן ציון

שכונת בן ציון הוקמה בשנת 1933 כשכונה לפועלים שעלו מתימן. השכונה נקראה על שם ד"ר אריאל בן ציון, שליח ציוני בתפוצות המזרח, בן ירושלים, אשר פעל להעלאת יהודי תימן לארץ. 

עובד בן שלמה שער, ממקימי מוסדות הדת בנתניה, היה ממקימי השכונה. הוא נולד בתימן והגיע לנתניה בשנת 1929 מתל אביב. בעקבותיו הגיעו משפחות נוספות. תחילה הם גרו בצריף של הסוכנות היהודית במרכז המושבה (רחוב הרב קוק), עבדו בנטיעת הפרדסים הראשונים וחיו בתנאים קשים. כעבור זמן פנה עובד שער בשמם וביקש להקים להם שכונה נפרדת, הרחק מהחוף מכיוון ש'הבצלים והשומים' אינם גדלים היטב בקרקע חולית וברוחות הים. 

כך כתב עובד שער: "שונים היינו מבני המושבה, על כן חפצנו להיפרד מעליהם ולהתרכז במקום אחד בו נוכל לשמור על מנהגינו ומסורת אבותינו, כפי שהיינו רגילים לה עוד בשבתנו בתימן. פניתי לעובד בן עמי שעמד בראש חברת 'בני בנימין' בנתניה והעליתי לפניו את משאלתנו. 'למה לכם זאת?' היה חוזר ואומר לי בן עמי. 'למה לא תשבו בינינו?' אמרתי לו: 'אתם מתנהגים כאילו אתם גויים, לא חודש ולא שבת אצלכם, לא תורה ולא תפילה וכיצד נשכון עמכם? איננו רוצים שבנינו ילמדו ממעשיכם, אלא ילכו בדרך התורה והמצוות, כמקובל אצלנו מדורי דורות'". 

מיקום בית העלמין הראשון של נתניה נקבע ליד שכונת בן ציון, מכיוון שעגלת הנפטרת הראשונה של המושבה, הגב' לאה פייקוביץ', שהובלה להרצליה, שקעה בחולות במקום זה. 
 

רחובות בשכונה