הרצל (בנימין זאב) תיאודור 1860 - 1904

רחובה הראשי של נתניה במרכז העיר.
סופר ומדינאי, הוגה רעיון הציונות המדינית ומייסד ההסתדרות הציונית העולמית. יליד בודפשט, הונגריה. בן למשפחה אמידה שעברה לווינה. למד משפטים. חבר מערכת העיתון החשוב ביותר באוסטריה "נייע פרייע פרעסע" שבעריכת יהודי מתבולל. בזמן משפט דרייפוס היה כתב העיתון בפריס, נזדעזע עמוקות ממשפט זה, והסיק ממנו כי אין בעיית היהודים ניתנת לפתרון, אלא בדרכים מדיניות.
חיבר ספרים רבים, ובהם את ספרו הנודע "מדינת היהודים".
ב-1897 קרא לכינוס הקונגרס הציוני הראשון בבזל, ובו נוסדה ההסתדרות הציונית. הרצל נבחר לנשיאה לכל ימי חייו. ניסה ללא הצלחה לצרף את רוטשילד ואת הברון הירש אל התנועה הציונית המדינית. לצורך הגשמת תוכניותיו נפגש עם אישים בעלי השפעה בארצות רבות. כן נפגש עם השולטן הטורקי ועם קיסר גרמניה ב-1898 בארץ ישראל.
אחרי כישלון מאמציו קיבל מממשלת בריטניה הסכמה להתיישבות באל-עריש ואחר-כך באוגנדה, שם ביקש לייסד "מקלט לילה" ליהודים הנרדפים בארצות שונות באירופה.
בהסכמת הוועד הפועל הציוני הציע לקונגרס השישי בבזל ב-1903 את "הצעת אוגנדה" והודיע שאין זאת המטרה הסופית, והמדובר בפתרון זמני, במקלט לילה בלבד. ההצעה לבחון את העניין כמעט שהביאה לפילוג התנועה הציונית.
אחרי שיחות עם צירים רבים, בייחוד עם הצירים מרוסיה, הצליח למנוע את פילוגה של התנועה הציונית שהוקמה על-ידו בעמל-רב, והוא סיים את נאום הנעילה של הקונגרס במשפט "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני".
קונגרס זה גרם להרעה חמורה במצב בריאותו, והוא נפטר בווינה בכ' בתמוז 1904. ארונו הועלה ארצה ב-1949 ונטמן בהר הרצל בירושלים, הנקרא על שמו. על שמו נקראת גם העיר הרצליה.
שמו הקודם של הרחוב הרברט סמואל והוחלף להרצל ביולי 1949. רחובה הראשי של העיר - במרכז העיר.

רחובות בשכונה