מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

סיפורו של מקום

חברת "הנוטע"

במהלך שנת 1929 הקימו אנשי וועד 'בני בנימין' את חברת המטעים 'הנוטע' שאמורה הייתה לספק הן את הפרנסה והן את ההון הדרוש לרכישת אדמות נוספות, בבחינת 'הזרוע המבצעת' של הסתדרות ,"בני בנימין" (ארכיון עיריית נתניה, ג, 9, סימול 1133).
הרעיון של חברת מטעים לא היה זר בנוף הארץ ישראלי. לנגד עיניהם של עובד בן עמי, גד מכנס וברוך רם עמדו ניסיונות קודמים להתיישבות המבוססת על חברות מטעים. על הקמת "הנוטע" הוחלט בוועידה הרביעית של ארגון "בני בנימין" שנערכה בהרצליה ב 1926. בוועידה נקבע גם התקנון שלה:

א. החברה לסידור משקים חקלאיים היא מפעל התיישבותי ממדרגה ראשונה, שיסייע בכיוון המפעלים הכלכליים של התנועה ויביא משיכת הון רב לבניין הארץ.
ב. החברה תקבל ותוציא לפועל עבודות שונות.
ג. החברה תסייע לחבריה בהתמחות חקלאית ותפעל להרחבת המפעלים החקלאיים של היישוב.
ד. לחברה תהיה הרשות והכוח לקנות קרקע למטרות התיישבות ונטיעה.
ה. החברה תהיה רשאית להשתתף במפעלים כלכליים וכספיים שתראה בהם חשיבות לעניין.
ו. החברה תהייה מורכבת מחברי בני בנימין וחברים ידידים שבידם מניות חברים.
(מתוך: ניצה וולטש, 2000, לשמור על הקיים ולבנות את החרב - בני בנימין 1920 - 1939).
(מתוך: תזכיר ותקנון התאגדות של "הנוטע" בערבון מוגבל - 1929, ארכיון, ג, 137, סימול 1260).
"החברה למטעים ולהתיישבות "הנוטע" נוסדה ע"י חוג "בני בנימין" - התאחדות החקלאים הצעירים בא"י. זוהי חברה בערבון מוגבל עם הון מזומן של 100,000 לא"י.
ההנהלה מורכבת בשנת 1935:
גד מכנס, פ"ת יו"ר, י.ד. אופניים, רחובות, ד. גליקסמן, תל אביב, עובד בן עמי , נתניה, משה מכנס, נתניה, ברוך רם, חדרה" (מתוך: משק ובית מאת הנוטע - חברת להתיישבות ולמטעים, 1935, ארכיון נתניה, ג 137, 1259).
הרעיון היה לגייס הון של משקיעים מבחוץ לצורך נטיעת פרדסים בשרון. אך החידוש כאן היה בכך שהקנייה היתה לצורכי השקעה שתוחזר למשקיעים כעבור מספר שנים, כשהפרדסים יתנו פרי. פועלי הפרדסים היו בני המושבה, ששכר העבודה יאפשר להם לפתח משק עצמאי על אדמתם. רעיון זה עלה במחשבתם של בן עמי ובן אב"י בעת שערכו ביקור ביוון בדרך לארה"ב. שם ראו כי עשירי יוון היושבים מחוץ לארצם קונים אדמות ביוון ואיכרי הארץ העניים מעבדים אותן ומתפרנסים מהם.
ד"ר אברהם אבו שדיד, גיסו של איתמר בן אב"י מירושלים היה המשקיע הראשון. אבו שדיד קנה 100 דונם ושילם תמורתו 10,000 לא"י. בנק "בני בנימין" מימן את רכישת הקרקעות הראשונה מהשיח חמדאן באום ח'אלד. המשך רכישת הקרקעות של החברה היה מותנה ביצירת מקורות כספיים נוספים לכן נעשו שאר הרכישות באופן הדרגתי ולאורך זמן. (מתוך: שמואלי, אבשלום וברור, משה, 1982, ספר נתניה, הוצאת עם עובד).
מה יתרונותיה של חברת "הנוטע":
"הנוטע ממציא למתיישב את הקרקע ובונה לו את הבית, הוא מסדר את מכון ההשקייה,... "הנוטע" נוטע את הפרדס וגן הפירות ומעבד את כל צרכיה של החקלאות האינטנסיבית האלו במשך 4 שנים..."
"הדרכה: "הנוטע יעמיד לרשותה של כל הנקודה חקלאי מנוסה ופעיל שישמש כמדריך."
"ההתיישבות העירונית: גולת הכותרת בעבודת ההתיישבות של "הנוטע" היא נתניה על שפת הים התיכון, מצבה הגאוגראפי ויופיה הטבעי מבטיחים לה עתיד מזהיר."
"מרחצאות הים וקייטנא: נתניה יש חוף משלה. המקום הנהדר שבו נמצאת הנקודה - על גבי כף זקוף... עם מראה נפלא על פני החוף הארצישראלי מיפו עד הר הכרמל, קובע לנתניה עמדה מיוחדת במינה בין כל היישובים העבריים בא"י. הנקודה כבר הולכת ומתפתחת למקום רחיצה בים ולאחת הקייטנות המשובחות בארץ".
(מתוך: משק ובית מאת הנוטע - חברת להתיישבות ולמטעים, 1935, ארכיון נתניה, ג 137, 1259).
חברת "הנוטע" פשטה רגל בסוף שנות ה-30.