במהלך שנת 1929 הקימו אנשי וועד 'בני בנימין' את חברת המטעים "הנוטע" שאמורה הייתה לספק הן את הפרנסה והן את ההון הדרוש לרכישת אדמות נוספות, בבחינת 'הזרוע המבצעת' של הסתדרות"בני בנימין" (ארכיון עיריית נתניה, ג, 9, סימול 1133).
הרעיון של חברת מטעים לא היה זר בנוף הארץ ישראלי. לנגד עיניהם של עובד בן עמי, גד מכנס וברוך רם עמדו ניסיונות קודמים להתיישבות המבוססת על חברות מטעים. על הקמת "הנוטע" הוחלט בוועידה הרביעית של ארגון "בני בנימין" שנערכה בהרצליה ב 1926.
בנק "בני בנימין", שהוקם במתכונת של אגודה שיתופית, החל בפעולה בראשית 1924, במשרד קטן ביפו. מרים פלז רכשה מניות ב 2,000 לי"מ ונתן שטראוס ב 1000 לי"מ.
ביולי 1932 ניתן לחברת "הנוטע" זיכיון ל 99 שנים על אדמות החולות שהיו בגדר אדמות מדינה. בדומה למקומות אחרים בארץ החכירה ממשלת המנדט את רצועת החולות למטרת פיתוח לתקופות ארוכות. חברת "הנוטע" נחשבה לגוף פוטנציאלי לפיתוח המקום.
בשנת 1933 ייסדו ראשי "הנוטע" - בן עמי, מכנס ורם - חברה בשם "החברה לפיתוח חוף נתניה" שמכרה מגרשים באיזור הפיתוח. מטרתה של "החברה לפיתוח חוף נתניה" כפי שנכתב בחוברת שהוציאה בשנת 1934: "חברת פיתוח חוף נתניה" נוסדה בספטמבר 1933 בהון של עשרת אלפים לירות. תכליתה של החברה היא לנצל במלוא הצורך את כל האפשרויות המסחריות והכלכליות הצפוניות במצבה הגאוגרפי המצוין של נתניה.