אום ח'אלד (שכונה)

הכפר הערבי אשר מהשיח' שלו, צלאח חאמדן, רכשו ראשוני נתניה את אדמתם.

במרכז הכפר ניצבה מצודה צלבנית מהמאה ה-12, המכונה גם 'המצודה הלומבארדית'. בחפירות ארכיאולוגיות במקום נחשפו שרידים מתקופות פרה-היסטוריות ומתקופות מאוחרות יותר.

היחסים בין תושבי הכפר לתושבי נתניה היו חמים ביותר, אך הם עזבו את המקום ב-1948 בעקבות לחצם של ערביי טול-כרם. במקום התיישבו עולים חדשים לאחר מלחמת העצמאות.
שמו של הכפר לזכרה של סבחה אמו של ח'אלד בן וליד ממפקדי הערבים שכבשו את הארץ בראשית המאה השביעית.

עץ השקמה העתיק של הכפר שימש נקודת ציון מרכזית ומתנשא עד היום לתפארת כמזכרת מימי עבר. על פי זיכרונותיה של יהודית, אשת הנדבן הידוע משה מונטיפיורי, ליד העץ הם חנו בדרכם מיפו לחיפה ב-1839.
מספרת סוזי יקר: "בארגזים הגיעו הבגדים והכלים שלנו וכך התארגנו לחיים באום ח'אלד בנתניה, אנחנו היוגוסלבים השתדלנו להיות ביחד והיינו נפגשים הרבה במיוחד בבוקר לכוס קפה. 
היה רק ברז אחד במרכז ושם היה תמיד תור לרחיצת כלים וכביסה. בישלנו על פתיליות ופרימוס וכשרצינו להתרחץ הבאנו מים מהברז וחיממנו אותם על הפרימוס. שירותים לא היו, היינו הולכים לשדה להתפנות". 

רחובות בשכונה