השקמה

עץ שקמה בן מאות שנים בעל היקף גזע של 8 מ'. זהו כנראה העץ העתיק ביותר בארץ גילו מוערך בכמה מאות שנים. נמצא בגן ציבורי ברחוב בנימין מינץ מאחורי בית יוחנן. האגדה מספרת שמתחת לעץ זה, הבודד בסביבתו, נקברה "אום חאלד" אמו של המצביא ח'אלד ממצביעיו של הנביא מוחמד, שכבש את ארץ ישראל ועל שמה הכפראום ח'אלד. מבנה המצודה של אום ח'אלד וכן עץ השקמה הגדול צדו את עינהם של הנוסעים והחוקרים בארץ ישראל , ואף זכה לציור בספרו של וילסון. בציור נראית השקמה המפורסמת הקיימת עד היום וברקע החאן. הכפר ממוקם על מצודה צלבנית מהמאה ה 12 - 13. מצודה זו נקראה רוגאר לונגבארדי ע"ש צלבני שהגיע ממחוז לונגבאדיה באיטליה הצפונית בזמן מסעות הצלב. בעת פלישת צבא נפוליאון אל ארץ ישראל בשנת 1799 הגיעו גדודיו ממצרים דרך מישור חוף דרומי. אחרי כיבוש רמלה ויפו התקדמו הצרפתים צפונה, דרך השרון, אל עכו. טור אחד של הגנרל ג'ונו עבר על פני הכפר אום ח'אלד לאורך החוף ב 15 במרץ 1799. בראשית המאה התשע עשרה התחילו להופיע עולי רגל בודדים לאורך דרך החוף. בשנת 1839 עבר משה מונטיפיורי ויהודית אשתו באזור זה בדרכם מיפו לחיפה. יהודית כותבת ביומנה: "הגענו עד הכיכר הטובה והנחמדה המשתרעת עד הכרמל. צאן ובקר רעו שם. מעיינות מים מתוקים הופיעו לעיננו עם אור הירח העולה מבין העננים המפיץ את קווי אורו בכל הסביבה. כל זה נראה לנו כמחזה יקר, המצפה לפייטן ולצייר, אשר יתבוננו אליו בעין פקוחה. שם פרשנו אוהלו ללינת לילה" (מתוך: וילנאי, זאב , 1964, נתניה בירת השרון, הוצאת עיריית נתניה).