מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

סיפורו של מקום

האחות הראשונה - אולה (אולגה) דורות

אולגה (אולה) דורות נולדה ב - 10 באוקטובר 1913 בטשקנט, בירת אוזבקיסטאן. אחרי מלחמת העולם הראשונה התיישבה אולגה עם משפחתה בריגה, שם גמרה את לימודיה בגימנסיה והצטרפה לשורות הבית"ר, שנוסד בעיר באמצע שנות העשרים.
אולה דורות עלתה לארץ ישראל בשנת 1933, והגיעה לנתניה כחברה לפלוגת בית"ר, שהתמקמה ברמת טיומקין.
בתחילת שנת 1934 התחילה לעבוד כאחות מעשית ליד רופא המושבה, ד"ר בקמן, אשר ממנו שאבה את ידיעותיה, ואשר יחד אתו, ועם מר קנטורוביץ, מזכיר המרפאה, היוותה את צוות העבודה.
עבודת המרפאה היתה ענפה ומגוונת, שכן נתניה היתה מוכת קדחת ורבו גם המקרים של מחלות מעיים ועיניים. עוד בשנת 1937 פרצה מגפת אסכרה בין ילדי המושבה. כדי למנוע העברתם לביה"ח הממשלתי ביפו (שנת מאורעות תרצ"ז), אשפזו אותם בבית חולים ארעי, שהקימו בגן ילדים "סולד". תוך כדי עבודה זו גמרה קורס אחיות תלת שנתי בתל אביב וקיבלה תואר אחות מוסמכת.
בשנת 1942 התגייסה לצבא הבריטי, בו שירתה כאחות, עד 1946. אחרי המלחמה חזרה לעבוד כאחות בקופת חולים עממית.
בימי מלחמת העצמאות "הושאלה" לצה"ל, לשם אירגון בית חולים חטיבתי קטן. בעבודתה זו הדריכה בנות, שבאו ללא כל הכשרה מוקדמת, לתפקידי אחיות וטיפלה בפצועים.
בגמר המלחמה המשיכה לעבוד במקצועה, אך עתה כאחות ציבורית בלשכת הבריאות, ומאוחר יותר - בעיריית נתניה, תחילה בבתי ספר יסודיים, אח"כ בבית הספר התיכוניים: בר אילן ושרת.