בית ספר "בארי" נוסד בשנת 1938 כבית חינוך לילדי העובדים ויועד מלכתחילה לילדיהם של אנשי תנועת העבודה שגרו במושבה. בבית ספר "בארי" ניסו להנהיג את עקרונות החינוך כפי שבאו לידי ביטוי בקיבוצים ובבתי החינוך העירוניים. בזמן הקמתו היה בי"ס "פרטי" ורק לאחר מספר שנים זכה לתמיכת המושבה.
מנהל בית הספר הקפיד לקבל לשורת המחנכים רק אנשים שהתאימו לקו החינוך בו דגל.
בבית ספר "בארי" הושם דגש על הצד החינוכי והחברתי ופחות על השגיות. כבוד לזולת, צניעות, עזרה הדדית והתנדבות היו מן היסודות החשובים של בית חינוך. כדוגמא לצניעות וניסיון לשיוויוניות ניתן לציין שהיו כללים מוגדרים מה מותר להביא בכריך לביה"ס. נקניק או גבינה צהובה היו מחוץ לתחום, בגלל מחירם הגבוה.
לצד מקצועות הלימוד המקובלים כיום, היו בביה"ס "בארי" מקצועות שנלמדו כהכשרה מקצועית לעתיד, מתוך כוונה שבוגרי בית חינוך יגשימו את עצמם בהתיישבות חקלאית בקיבוצים ובמושבים. יש לזכור כי באותם ימים חלק מנתניה היתה חקלאית והילדים היו שותפים לעבודת החקלאות. לפיכך, הושם דגש על מקצוע החקלאות. חלקת שדה גדולה הוקצתה לצורך לימודי החקלאות באופן מעשי. הילדים זרעו ושתלו ירקות שונים ופרחים, טיפלו בהם וזכו להנות מן הפירות. חלק מן הפירות הוצעו למכירה למימון קניית זרעים ושתילים נוספים. לימודי החקלאות כללו גם שיעורים עיוניים, לצד הלימוד המעשי, ובהם נלמדו עקרונות שונים בטיפול בגידולים, נערכה היכרות עם כלים חקלאים שלא היו במקום.
מקצוע נוסף שנועד להקנות ידע בעשייה היום יומית היה מקצוע המלאכה. במקצוע זה למדו הבנים מלאכה ושימוש בכלים לעיבוד עץ ומתכת, בעוד הבנות למדו ריקמה ותפירה.
לימודי הטבע היו מפותחים מאד במטרה להכיר את טבע הארץ. בלימוד זה שמו דגש רב על ערכי הציונות וההתיישבות.
למרות שלא היתה הכוונה מגבוה לתנועת נוער מסויימת, הלכו רוב תלמידי בית ספר "בארי" לתנועות "הנוער העובד" ו"השומר הצעיר".
(מתוך: ברונר, חמדה, 1997, בית ספר שצמח מבית חינוך של זרם העובדים- ארכיון עיריית נתניה ע 2, סימול 23).