התפתחות בכיוון יישוב עירוני - כלכלית

בניה בנתניה, 1935

המצוק והחוף - רחוב גד מכנס, 1939

בית חרושת פרימזון

כיכר פוט (כיכר ציון), 1940

מלטשת יהלומים

הנחת אבן הפינה לקולנוע אסתר

רחבת ווקופ - כיכר העצמאות, 1937

הנציב ווקופ מבקר בנתניה

חנוכת גן המלך גורג' ב 14.5.1935 עם הנציב ווקופ

מלון עדן, בנין ברוכשטיין, רחוב שער העמק ברקע פינת סמילנסקי, 1938

בית חרושת פרימזון

בית הכנסת שונה הלכות בבניה

בית חרושת פרימזון

מלון עדן

בית חרושת פרימזון

כיכר ציון

טקס פתיחת לבית הפועלים, 1939

גן המלך

מבט על המושבה, 1938

הנחת אבן הפינה לבנין המסחרי הראשון

איזור התעשיה הראשון בנתניה, 1945

קולנוע אסתר

המפה הראשונה של נתניה
באמצע שנות השלושים גדל היישוב העברי בארץ בצורה משמעותית על רקע העלייה מארצות מרכז אירופה וגרמניה. עובד בן עמי (בעיקר) וחבריו נוכחו באפשרויות הפיתוח של היישוב והחליטו לפתח את מושבה חקלאית בכיוון עירוני יותר. נראה שעובד בן עמי ראה את נתניה כמרכז השרון כבר בראשית שנות השלושים. בדבריו תמיד הדגיש את הצורך בפיתוח נתניה כמרכז אזורי עם דגש על קיט ונופש במקביל לפרדסנות. כבר בשנת 1929 כשנהגתה תכניתה הראשונה של נתניה הדגיש בן עמי את הצורך בשטחי ציבור ודרכים רחבות כהכנה ליום שבו נתניה, ולא חדרה: "תהיה מרכז לכל האזור של המטעים המתרכז סביבה, היא תשמש גם בהמשך מקום מנוחה ויש צורך להתכונן להתפתחות עתידה ולא לעשות את השגיאות שנעשו בכל המושבים האחרים"(מתוך: ארכיון עיריית נתניה, ג, 7 סימול 13).בראשית שנות השלושים, עם עליית בעלי ההון מגרמניה והסכמי ההעברה היה השרון אחד ממוקדי המשיכה להתיישבות בארץ. תרמה לכך העובדה שחברת "הנוטע", שהייתה שותפה בהסכמי ההעברה, שימשה למעשה צינור להעברת כספים ורכישת קרקעות בארץ. ומכיוון שעיקר פעילותה באותה עת היה באזור השרון הרי שנתניה יצאה נשכרת מכך.