כשראו בעלי ההון בנתניה, שענף הפרדסנות החלו להפנות את מרצם ואת ממונם לכיוון המסחר והתעשייה. כבר בשנת 1934 הוחל בהקמת מפעל התעשייה הראשון. זה היה מפעל לשימורי ירקות ופירות "פרימזון" שבו הועסקו כמאה מתוך חמש מאות תושבי המקום. כמו כן הוקם גם מפעל לעיבוד עורות "עליון" שמו.
בעקבות הקמת המפעלים השונים הוקמו בתי מלאכה שסיפקו את השירותים השונים הדרושים למפעלים.
בשנים שלפני מלחמת העולם השניה החלה להתפתח בנתניה תעשיית היהלומים, ובתוך זמן קצר נעשו האבנים הנוצצות לענף התעשייה החשוב בעיר. תעשייה זו היתה למנוף, אשר קידם בתנופה את תעשייתה של העיר ובעקבותיה, את העיר כולה.
אזור התעשייה הראשון שהוקם, נמצא במרכז העיר ובו מפעלים רבים של תעשיית היהלומים, מפעלי העזר ומפעלים לתעשייה הזעירה.
אזור זה היה בשנותיה הראשונות של נתניה, אזור התעשייה המרכזי ובו שכנו, זה לצד זה מפעלים גדולים וקטנים, שהיו גולת הכותרת של התעשייה.
מתוך: שר - אל דוידוביץ, 1992, נתניה סיפורה של עיר, הוצאת מוטיב - דביר כצמן.