המועצה המקומית נתניה תכננה להקים נמל כבר בשנות ה-30. בספטמבר 1937 החלו התכתובות בין עובד בן עמי לבין נחום תשבי מירושלים בהקשר זה. בהתכתבויות ביניהם מבקש נחום תשבי, מנהל מחלקת מסחר ותעשיה בסוכנות היהודית לארץ ישראל, מבן עמי להקצות שטח לבניית נמל ימי ואילו הוא וקבוצת משקיעים תבנה ותפתח את הנמל.
עקרונות תכנית בניין נמל ימי בנתניה, כפי שבאה לידי ביטוי במכתבו של נחום תשבי:
"הנמל צריך להיות מחולק לשלושה חלקים:
א. נמל ארצי-ישראלי בשביל הסחורה המובאה לשם שימוש מקומי והנשלחת מארץ ישראל.
ב. "פורטו פרנקו" (נמל חופשי) שיהיה מחולק לשני חלקים, דהיינו- אזור תעשייתי ואזור מחסני חקלאות.
ג. אזור מקומי לתעשייה."
"נמל א' ישמש גם להעלאה והורדת נוסעים, ושם ימצאו משרדי המכס, משרדי העליה, קרנטין וכו'. באזור ב' תנתן האפשרות לבתי חורשת חשובים, ובייחוד אלה שהחומר הגולמי שלהם כבד, לפרוק ישר למחסני בתי החרושת."
"נחום תשבי טוען שיהיה הכרח להכניס עוד לפני בניין הנמל פסי רכבת קבועים לתוך שטחו, בצורה שהפסים האלה ישרתו את כל שטח הנמל." "באזור המקומי לתעשייה יוקם בית חרושת מיוחד שיהיה מסוגל לקבל על עצמו תיקונים רציניים וליצור חלקי חילוף של מכונות שונות, או בתי-חרושת, שיוכלו לבנות אוניות קטנות ותקן אוניות גדולות במספנות יבשות." (מתוך: ארכיון עיריית נתניה, מ 54, סימול 552).
למרות הרצון להקים נמל והתכתבויות בנושא, נמל לא הוקם בנתניה.