מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

אבני דרך

הספריה לעיוורים

הספריה המרכזית לעיוורים מייצרת ומשאילה ספרים וכתבי עת, כתובים בבראיל, מוקלטים ומועתקים באותיות גדולות. הבנין הראשי של הספריה נמצא בעיר נתניה ושלוחת הספריה ע"ש אטול ואילנור וברנס בעיר תל - אביב. הספריה היא מוסד ללא כוונת רווח (עמותה), מנוהלת ע"י הנהלת ציבורית המורכבת מנציגי ממשלה, ציבור וקוראים.

ציוני דרך בהתפתחות הספריה:
תשי"א - 1951:
לאחר מלחמת העצמאות של מדינת ישראל, ניצבה בפני משרד הבטחון בעיית שיקומם של חיילים אשר נפגעו בעינהם. כיועץ לשיקומם , הוזמן ד"ר לודויג כהן, עיוור מרוטרדם - הולנד. אחת מהמלצותיו היתה: הקמת ספריה לעיוורים. אתגר זה נטלה על עצמה הגב' חיה בם ז"ל אשר ריכזה מסביבה קבוצת מתנדבים. בהתלהבות רבה הם למדו את כתב הבראיל והחלו להעתיק ספרים לעיוורים.

תשט"ו - 1955:
רוכזה הפעילות בדירה שכורה ברח' קוק בנתניה, כשהמייסדים רואים סחזונם יום בו הספריה תתרחב ויהיו בה מדפים גדושי ספרים.

תשי"ט - 1959:
בעקבות ההתפתחות בתחום ההקלטות ובעידודו של ד"ר פריידמן מג'נבה, התחילה הספריה בהקלטת ספרים. אלה הוקלטו על סרטים ובכך נתאפשר לעיוורים אשר אינם יודעי בראיל, להנות מהאזנה לספרים גולת הכותרת של ההקלטות בימים אלה היא הקלטת התנ"ך ע"י הקריין - השחקן שלמה ברטונוב ז"ל.

תשכ"ו - 1966:
נחנך בנין הספריה החדש ברח' ההסתדרות 4 בנתניה.

תשל"ב 1972:
הוחל שימוש נרחב ברשמקולי קלטות להקלטת ספרים בקלטות.

תש"מ - תשמ"א - 1980 - 1981:
הוקם אולפן ההקלטות ברח' סמולנסקין בת"א. שלושת אולפני ההקלטה אפשרו הגדלה משמעותית של מספר הספרים ושיפור איכותם.

תשמ"ו - 1986:
בהשתתפותו של שר החינוך התרבות דאז, מר יצחק נבון, חונכת הספריה את הבניין המחודש לו נוספה קומה ןמעלית ונערך בה שיפוץ יסודי תוך התאמה לשינויים הרבים אשר חלו בתהליכי העבודה.

תשמ"ז - 1987:
הפקת דפי בראיל ראשונים במחשב.

תשמ"ח - תשמ"ט - 1988 - 1989:
יישום טכנולוגיות מחשביות בתהלכי עבודת הספריה, בעיקר מיחשוב השאלת והקמת מדור לגרפיקה מובלטת.

תש"ן - 1990:
הקמת מדור לספרים באותיות גדולות.

תשנ"ג - 1993:
חנוכת שלוחת הספריה בעיר תל אביב.