העבר הרחוק

שרידי החאן בכפר אום ח'אלד ועץ השקמה משנת 1880 מהספר של וילסון

ממצא מאום חאלד מטבע עתיק מתקופתו של הקיסר פיליפוס 135 -140 לספירה

אום ח'אלד

קנקנית ברונזה נמצאה במערת קבורה ברמת אפרים

מערת קבורה מאבן מהתקופה הרומית

ארון קבורה מאבן מהתקופה הרומית

בית חנון, בית החוה הקטן ליד בית העלמין בשיכון ותיקים

בית חנון, בית החוה המרכזי, ליד כביש החוף

ביצות בריכות רמאדן

אום ח'אלד מכיוון דרום מזרח, 1946

אום ח'אלד מכיוון דרום מערב, 1936

קברים מן התקופה הרומית בנתניה

כלי חרס ממערת קבורה

ממצאים של כלי חרס וקערת אבן ממערת הקבורה

נרות חרס ממערת קבורה

ממצאי זכוכית ממערת הקבורה

ממצאי זכוכית ממערת קבורה

אום ח'אלד כיום

אום ח'אלד

ממצאים מברונזה ממערת קבורה ברמת אפרים, כלי ברונזה, ידיות, מפתחות, קערת ברונזה וכו'... נמצא בספר נתניה עמוד 106-108.

פסיפס הוילה הביזנטית בגשר השלום

פסיפס הוילה הביזנטית בגשר השלום

פסיפס הוילה הביזנטית בגשר השלום

פסיפס הוילה הביזנטית בגשר השלום

פסיפס הוילה הביזנטית בגשר השלום
פירוש השם "שרון" במקרא הוא איזור מיוער. גם בתרגומי השבעים לישעיה (ס"ה, י) ולשיר השירים (ב, א) תרגמו "שרון" ליער.
השרון הוא אחד מחבלי הארץ הבולטים לעין באחידות נופם ואופיים. גם גבולותיו נחשבים מוגדרים למדי בהשוואה לרוב האזורים הסמוכים לו. התחום משתרע מנחל הירקון בדרום ועד הכרמל ונחל התנינים בצפון כולל את גבעות החול האדום ואת הביצות הרבות בשקעים, בעמקי הנחלים ובאבוסים המפרידים בין רכסי הכורכר וגבעות החול האדום.
הידיעות על הפרהיסטוריה של השרון שאובות בעיקר מסקרים אזוריים שערכו חובבי ארכיאולוגיה מקומיים. רצועת החולות המערבית ואזור רעננה - הרצליה נראים עשירים ביישובים מתקופה הפרההיסטורית.
(מתוך: אברהם רונן, מרדכי למדן, הפריהיסטוריה בשרון, בתוך אבי דגני וחובריו, 1990, השרון בין ירקון לכרמל, הוצאת משרד הבטחון).
הממצאים שנמצאו בנתניה מתקופות קדומות הם שברים של כלי צור, אשר שימשו את האדם הקדמון בתקופת האבן התיכונה באגן נחל פולג ובאביחיל.
לאחר כיבוש הארץ בידי יהושע בן נון , כשהארץ נחלקה וניתנה לשבטים, היה תחומה של נתניה בתוך חצי שבט המנשה.
בתקופה הרומאית בארץ ישראל היתה לאזור זה עדנה בשל מיקומו בסביבתה של העיר קיסריה, אשר היתה העיר המרכזית בארץ, ובעקבותיו יושב האיזור כולו, נכבשו בו דרכים והוחל לפתחו. ליד מושב אודים כשישה ק"מ מנתניה נחצבה פירצה מלאכותית ברכס הכורכר, הקרויה "השער הרומאי", שניקז את נחל פולג בתקופה הרומית.
מן התקופה הביזנטית אין זכר כלשהו באזור זה, ורק בתקופה הערבית נותר במקום יישוב של אום ח'אלד שמו, כנראה ע"ש אמו של אחד ממפקדי הערבים, שכבשו את הארץ בתחילת המאה השביעית.
בתקופת מסעי הצלב (בסוף המאה ה - 12) בעת שלחמו הצלבנים במוסלמים חנה ריצארד לב הארי, המלך האנגלי שעמד בראש אחד ממסעי הצלב, באזור. יש הסוברים כי באום ח'אלד הוקם מבצר הצלבני או לחילופין חווה חקלאית, הקרוי "רוגאר לונגבארדי", ששימש תחנת מעבר בין קיסריה לאפולוניה.
כשפלש צבא נפוליאון לארץ בשנת 1799, הגיעו גייסתיו ממצרים, ובדרכם לעכו עברו באזור נתניה. אחד מן הגייסות עבר דרך הכפר אום ח'אלד. במאה ה 19 נדחק האזור לשולי האירועים עד קניית האדמה ע"י "בני בנימין" והקמתה של נתניה.
(מתוך: דוידוביץ, שר - אל, 1992, נתניה - סיפורה של עיר, הוצאת עיריית נתניה).
(מתוך: שמואלי, א, ברור, מ 1982, ספר נתניה, הוצאת עם עובד).
השרון הוא אחד מחבלי הארץ הבולטים לעין באחידות נופם ואופיים. גם גבולותיו נחשבים מוגדרים למדי בהשוואה לרוב האזורים הסמוכים לו. התחום משתרע מנחל הירקון בדרום ועד הכרמל ונחל התנינים בצפון כולל את גבעות החול האדום ואת הביצות הרבות בשקעים, בעמקי הנחלים ובאבוסים המפרידים בין רכסי הכורכר וגבעות החול האדום.
הידיעות על הפרהיסטוריה של השרון שאובות בעיקר מסקרים אזוריים שערכו חובבי ארכיאולוגיה מקומיים. רצועת החולות המערבית ואזור רעננה - הרצליה נראים עשירים ביישובים מתקופה הפרההיסטורית.
(מתוך: אברהם רונן, מרדכי למדן, הפריהיסטוריה בשרון, בתוך אבי דגני וחובריו, 1990, השרון בין ירקון לכרמל, הוצאת משרד הבטחון).
הממצאים שנמצאו בנתניה מתקופות קדומות הם שברים של כלי צור, אשר שימשו את האדם הקדמון בתקופת האבן התיכונה באגן נחל פולג ובאביחיל.
לאחר כיבוש הארץ בידי יהושע בן נון , כשהארץ נחלקה וניתנה לשבטים, היה תחומה של נתניה בתוך חצי שבט המנשה.
בתקופה הרומאית בארץ ישראל היתה לאזור זה עדנה בשל מיקומו בסביבתה של העיר קיסריה, אשר היתה העיר המרכזית בארץ, ובעקבותיו יושב האיזור כולו, נכבשו בו דרכים והוחל לפתחו. ליד מושב אודים כשישה ק"מ מנתניה נחצבה פירצה מלאכותית ברכס הכורכר, הקרויה "השער הרומאי", שניקז את נחל פולג בתקופה הרומית.
מן התקופה הביזנטית אין זכר כלשהו באזור זה, ורק בתקופה הערבית נותר במקום יישוב של אום ח'אלד שמו, כנראה ע"ש אמו של אחד ממפקדי הערבים, שכבשו את הארץ בתחילת המאה השביעית.
בתקופת מסעי הצלב (בסוף המאה ה - 12) בעת שלחמו הצלבנים במוסלמים חנה ריצארד לב הארי, המלך האנגלי שעמד בראש אחד ממסעי הצלב, באזור. יש הסוברים כי באום ח'אלד הוקם מבצר הצלבני או לחילופין חווה חקלאית, הקרוי "רוגאר לונגבארדי", ששימש תחנת מעבר בין קיסריה לאפולוניה.
כשפלש צבא נפוליאון לארץ בשנת 1799, הגיעו גייסתיו ממצרים, ובדרכם לעכו עברו באזור נתניה. אחד מן הגייסות עבר דרך הכפר אום ח'אלד. במאה ה 19 נדחק האזור לשולי האירועים עד קניית האדמה ע"י "בני בנימין" והקמתה של נתניה.
(מתוך: דוידוביץ, שר - אל, 1992, נתניה - סיפורה של עיר, הוצאת עיריית נתניה).
(מתוך: שמואלי, א, ברור, מ 1982, ספר נתניה, הוצאת עם עובד).