ורנר אברהם - יוסף, הרב, בן שמחה בונם - מעלות.

הרב הראשון של נתניה. נולד בירושלים, ובישיבותיה קיבל את חינוכו התורני. לאחר נישואיו, בגיל עשרים, עבר לצפת ושם התגורר עד לשנת תרע"ד. בימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר הידרדר מצבם הכלכלי של יהודי צפת, הקדיש הרב את עתותיו לסיוע לנצרכים ולעידוד הנדכאים, ובאמצעות המכון לסופרים שהקים, הפיץ תורה בצפת ובסביבתה. היה רבן של מושבות ראש פינה והגליל העליון.
בשלהי שנת תרצ"ד נתמנה לרבה של נתניה ופעל הרבה לביסוס חיי הרוח בעיר במשך 44 שנות כהונתו עד ליום פטירתו.תפיסת עולמו נשתלבה גם בגישתו החיובית אל מפעל התחייה של עם ישראל בארצו על כל חלקיו וגווניו, ובהשתייכותו לציונות הדתית על מוסדותיה. פעילותו הרבה במושבה ובעיר נתניה למען קליטת העלייה וביצור החינוך הדתי באה לידי ביטוי, בין היתר, בייסוד הכיתות התורניות שהיוו את הבסיס לבית הספר הדתי "תחכמוני". הוענק לו עיטור: "יקיר העיר נתניה".הרחוב ליד ביה"כ הראשון בישוב שהוא מייסדו ובו התפלל כל ימיו ביה"כ "שונה הלכות".