מונטיפיורי משה (1784 - 1885)

יליד איטליה. נצר למשפחה ספרדית מיוחסת שהשתקעה באנגליה. בנקאי עשיר שהשתדך עם משפחת רוטשילד. בגיל 40 פרש מעבודתו, ואת כל חייו והונו הקדיש לפעילות סוציאלית ולבניין ארץ-ישראל. הוא רכש קרקעות להתיישבות חקלאית ועירונית וייסד בתי-ספר, בתי-חולים ואת חברת "מזכרת משה". ביוזמתו הוקמה ב-1860 שכונת מונטיפיורי מחוץ לחומות ירושלים.
השתדל אצל הצאר ניקולאי הראשון למען יהודי רוסיה ושחרר את אסירי עלילת הדם של דמשק (ב-1840). הועלה ע"י המלכה ויקטוריה לדרגת אציל.
בעת סיור בארץ ישראל ביקר עם אשתו יהודית בכפר אום ח'אלד.