לובטקין צביה 1914 - 1978

לוחמת ואשת ציבור. נולדה בפולין. חניכת תנועת נוער ציונית סוציאליסטית ושמה "פרייהייט", חברה ב"החלוץ" ובמוסדות המרכזיים של התנועה. מנושאי הדגל של איחוד "פרייהייט" עם "החלוץ הצעיר" (1938). בשנת 1939 היתה ממארגני התנועה לקראת הימים הבאים. צירה בקונגרס הציוני בז'נבה, שהתקיים בסמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה. עם כיבוש פולין על-ידי גרמניה הנאצית וביתורה עמדה צביה במרכז ההכרעות והעשייה של תנועת המרי היהודית במחתרת.
בימי האקציות והגירושים היתה ממקימי הגוש האנטי-פשיסטי וממייסדי הארגון היהודי הלוחם. חברת המפקדה הראשונה של הארגון. לוחמת בנאצים בגטו ורשה מינואר עד מאי 1943. עם אחרוני הלוחמים יוצאת אף היא מהגטו הבוער דרך תעלות הביוב. משתתפת גם במרד הפולנים באוגוסט 1944.
עם תום מלחמת העולם השנייה פעלה לחידוש התנועה החלוצית ולארגון "הבריחה". ביוני 1946 הגיעה ארצה, ובוועידת "הקיבוץ המאוחד" ביגור מסרה עדות ראשונית על השמדת יהודי פולין ועל תנועת המרי היהודית בימי השואה. בשנה זו יצאה לקונגרס הציוני בבזל, הראשון אחרי השואה.
בעלותה על כס הנשיאות קמו משתתפי הקונגרס על רגליהם והריעו לכבודה - החלוצה, הלוחמת והמגשימה. היתה ממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות בגליל המערבי (1948) ו"בית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק כצנלסון למורשת השואה והמרד". חברה בהנהלת הסוכנות כראש מחלקת הנוער החלוץ, שילבה עבודת כפיים בקיבוץ עם פעילות ציבורית.