גולדברג לאה 1911 - 1970

משוררת, חוקרת ספרות, מתרגמת, מחזאית וסופרת ילדים. נולדה בקניגסברג. במלחמת העולם הראשונה גורשה משפחתה לרוסיה ושם גדלה. למדה באוניברסיטה בקובנה. בשנת 1935 עלתה ארצה, ובאותה שנה יצא לאור ספר שיריה הראשון "טבעות עשן". הצטרפה למערכת "דבר", היתה מזכירתה של חבורת "יחדיו", ואחר-כך הצטרפה למערכת "על המשמר". משנת 1952 כיהנה כפרופסור לספרות כללית באוניברסיטה העברית בירושלים, ואחר כך כראש החוג לספרות השוואתית.
פרסמה שירים ומאמרים בעיתונות העברית בליטא. כתבה ספרי שירה רבים, ובהם: "אהבת שמשון", "מוקדם ומאוחר" בשנת 1937 כתבה את ספר הפרוזה "מכתבים מנסיעה מדומה", וב-1946 כתבה רומן ושמו "והוא האור". כתבה שלושה מחזות, מסות, ספר מחקר ומבואות לספרים רבים. כן כתבה ספרים רבים לילדים, והראשונים שבהם: "האורחת מכנרת", "העיר והכפר" יצאו לאור בשנת 1939. תרגמה ספרי מופת רבים. לאחר פטירתה הוענק לה פרס ישראל.