ברנר יוסף, חיים 1881 - 1921

מבקר, מספר ופובליציסטן יהודי. יליד רוסיה. למד בישיבות וחי חיי עוני. התפרנס ממלאכת סופר סת"ם. ב-1899 פרסם ב"המליץ" את סיפורו הראשון "פת-לחם", וב-1900 - את ספרו "בעמק עכור".
ב-1902 גויס לצבא הרוסי, ערק ממנו, וחבריו הבונדאים הבריחו אותו מרוסיה. ב-1904 עבר ללונדון ועבד שם כסדר דפוס. ערך את הירחון "המעורר", ופרסם סיפורים רבים ב"השילוח". בשנים 1909-1908 התגורר בגליציה, ושם הוציא את הקובץ "רביבים".
עלה ארצה ופרסם מאמרים רבים ב"הפועל הצעיר", ב"אחדות" וב"קונטרס". ב-1912 ערך את "האדמה". את ספרו המפורסם "שכול וכשלון" פרסם ב-1920. נחשב לפסימי מכל המספרים בספרות העברית החדשה.
ב-1 במאי 1921 נרצח בידי פורעים ערבים ביפו. על-שמו "פרס ברנר לספרות", "בית ברנר" בתל אביב והקיבוץ גבעת ברנר.