בארון דבורה 1887 - 1956

סופרת ועורכת. נולדה בביילורוסיה. עוד בצעירותה פרסמה סיפורים בכתבי עת עבריים במזרח אירופה ועד מהרה נעשתה סופרת מבוקשת. ב-1911 עלתה לארץ והיתה העורכת הספרותית של "הפועל הצעיר". ספרה הראשון "סיפורים" הופיע ב-1927. היתה הזוכה הראשונה ב"פרס ביאליק" (1934). ערכה עם אליעזר שוחט (1941) את כתביו המקובצים של בעלה, יוסף אהרונוביץ. כמו כן, תרגמה את "מאדאם בוברי" לפלובר (תרצ"ב). הנושאים העיקרים בסיפוריה - זכרונות ילדות במזרח אירופה. בסגנונה יש שילוב ייחודי של אימפרסיוניזם וריאליזם.