מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

סיפורו של רחוב

פרידר עמנואל (2000-1913)

נולד בט"ו בשבט תרע"ג (23.1.1913) בסלובקיה, שבאחת מקהילותיה ישב אביו על כסא הרבנות. למד בישיבות ארץ זו והוסמך לרבנות. לאחר שהוסמך גם להוראה ושימש כמורה ולימים גם כמנהל בבתי-ספר שונים. פעל, בשיתוף עם אחיו אברהם - אבא פרידר שכיהן כרב ראשי בסלובקיה, בכל שטחי החיים הקהילתיים של סלובקיה, שהיתה למדינה עם התפוררות המדינה הצ'כוסלובקית. בתקופת השואה, בה ניספו רוב בני משפחתו, השתתף גם במרד הסלובקי של שנת 1944.
אחר דיכוי מרד זה שהה 9 חודשים ביערות ובבונקרים עם אשתו ובתו. עבור עבודתו המחתרתית צוין לשבח ע"י שלטונות מדינת צ'כוסלובקיה. לאחר השחרור פעיל היה באירגוני הקהילות וכסגן יו"ר הפדרציה הציונית. השתתף, בין השאר, כציר בקונגרס היהודי העולמי, שהתקיים ב-1948 בעיר מונטרא בשוויץ.
עם השתלטות הקומוניסטים המשיך בעבודתו למען העליה, תוך מגעים עם אהוד אבריאל, ובאותה תקופה נכלא גם בבית הכלא פנקרץ, הידוע לשמצה, עם מנהיגים ציונים אחרים.
בשנת 1949 סייע גם בהעלאתם של אלפי יהודים הונגריים שנמלטו לסלובקיה.
עלה לארץ בסתיו שנת 1949, והגיע לנתניה. היה פעיל במסגרת מפלגת הציונים הכלליים וכנציגה כיהן כחבר העיריה משך קדנציה אחת. שנים רבות היה יו"ר המפלגה הליברלית בנתניה. עסק בעיקר בעניני חינוך, אך גם בסעד, קליטה ושיכון. מאז שנת 1956 התמסר שוב לעניני חינוך כמורה וכמנהלו של ביה"ס מ"ד "סיני".
בבית-ספר זה יזם פתיחת כיתות קדם-מקצועיות ובשנת 1959 נפתחה בו גם כיתה ט' מקצועית.
בהדרגה פיתח בית-ספר זה במשך שנים עד שנהפך לבי"ס מקצועי-דתי 4 שנתי עם 6 מגמות, הוא בי"ס "שפירא", שהוא אחד ממוסדות החינוך הטובים בעיר.
בשנת תשל"ח הוענק לו פרס חינוך מטעם משרד החינוך. בשנת תש"מ (סוף 1979) העלה את עצמות אחיו הרב ובני ביתו, שנהרגו ע"י הנאצים בשנת 1944, והן הובאו לקבורה בנתניה. רחוב בנתניה נקרא ע"ש אחיו אבא - אברהם פרידר.
עמנואל פרידר ז"ל נפטר 4.5.2000.