מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

סיפורו של רחוב

קולנוע שרון

בית הקולנוע הוקם על המגרש עליו נטו ראשוני המתיישבים את אהליהם, גבעת הכורכר הגבוהה בשטח, מצדו האחד פנה לרח' סמילנסקי הרחוב בו נבנו עשרת הבתים הראשונים של הישוב. הגבעה נקראה גם "גבעת הנוטע" עקב כך שעל מגרש זה הוקם בית האבן הראשון, והיה שייך לחברת "הנוטע". בבנין שכנו משרדי הנוטע, משרדי ועד הכפר, ולשכת העבודה, מאוחר יותר תחנת הנוטרים. המגרש נרכש על ידי לנדה אהרון מראשוני המתיישבים לצורך הקמת בית הקולנוע. בית הקולנוע נבנה בשנת 1951 ותוכנן על ידי המהנדס חיים פנכל והאדריכל סם ברקאי, בסגנון הבינלאומי, הבאואז. היה זה בית קולנוע גדול במיוחד, הוא הכיל 1300 מקומות ישיבה באולם וביציע, במה גדולה עם חדרי הלבשה ובקידמתה תא מיוחד לתזמורת. בית הקולנוע שמש במשך שנים רבות גם כבית התרבות של העיר, ונערכו בו האירועים המרכזיים כמו חצי יובל לעיר, ואזרחיות כבוד.
אהרון לנדה בספר "סיפור לנכדי מספר על הקמת בית הקולנוע / תיאטרון "השרון": "החלטתי בליבי לרכוש את הגבעה הזאת. ה"פרוספריטי" של תעשיית היהלומים משך לנתניה עובדים ואנשי יוזמה מכל הארץ. האוכלוסייה גדלה במהירות, וחסר היה בעיר אולם שיעניק לה צביון של עיר גדולה. כך נכנס לי ה"ייתוש" להקים על גבעת "הנוטע" אולם לתיאטרון וקולנוע ראוי לשמו. זה הפך למין "דיבוק" הרעיון כבש אותי כליל. כאילו ביקשתי להוכיח מה מסוגל לתת לנתניה ה"מוסקובי" מחוסר - הכול, שבא אליה מכפר ויתקין לחפש יום עבודה. גמרתי אומר, שאם כבר להקים אולם לתיאטרון, אזי שיהיה זה משהו שאין דוגמתו בארץ.
כך חיסלתי את עיסקי היהלומים שלי והשקעתי את החסכונות שצברתי בהקמתו של בניין תיאטרון וקולנוע "שרון". את התכנון מסרתי לאחד מתכנני התיאטרונים בארץ - לאדריכל חיים פנכל מתל אביב. מה שנתברר לי, לאחר שהשלמתי את המפעל... כי נתניה היתה קטנה עדיין לממדיו ולשכלוליו של אולם גדול ורפרזנטטיבי אשר כזה. הבניין, שהוקם על שטח של שלושה דונם מכיל 1300 מקומות ישיבה, במה גדולה, עם חדרי איפור ותלבושות להצגה הגדולה ביותר. בקידמת הבמה נבנה תא מיוחד לתזמורת... כך התחילה תקופה חדשה בחיי האמנות התרבות של נתניה. טובי התיאטרונים, שהציגו באולם "שרון", גמרו את ההלל על ציודו ושכלוליו."
המהנדס היה סם בקראי. המבנה נבנה ב-1951, החזית המרשימה שלו בסגנון הבינלאומי היא לכיוון רח' שער הגיא.
(מתוך: ארכיון עיריית נתניה: לנדה אהרון, תשל"א, סיפור לנכדי, הוצאת דפוס אריאלי).