מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשי הישוב ויקיריו

אברהם אבו שדיד

ד"ר אבו שדיד, רופא, יליד ירושלים בן למשפחת אבו שדיד. משפחה יהודית אמידה ומכובדת ממוצא מרוקאי שעלתה לארץ במאה הקודמת והקימה את ביתה המפואר מחוץ לחומות. למד רפואה בצרפת. חזר והקים קליניקה בירושלים וביפו. הביא לארץ את הנסיוב נגד דיפטריה. בחגים שמש שליח צבור (בהתנדבות) בבית הכנסת של שלוש באחוזת בית, ת"א.
איתמר בן אב"י גיסו בעל אחותו לאה, הניעו לרכוש את חלקת האדמה הראשונה מחברת "הנוטע" ולנטוע בה את הפרדס הראשון בנתניה. רכישת האדמה אפשרה את הקמת המושבה וחפירת הבאר הראשונה.
כך כתב שלמה שפיגל בחוברת "עת עלינו לנתניה" משנת 1952 על ד"ר אבו שדיד: "פרדס אבו שדיד היה "שם דבר" בשנותיה הראשונות של נתניה. הוא היה הפרדס הראשון שניטע במקום ובו מצאו ראשוני המתיישבים את עבודתם ומחייתם. קשה להעלות על הדעת כיצד היינו מצליחים להיאחז בשממה ללא אותו פרדס, שהיה מקור לא אכזב של אמצעים ראשוניים לקומץ המתיישבים, שלרשותם לא עמדו קרנות או תקציבים.
ראוי האיש היקר הזה , ד"ר אברהם אבו שדיד ז"ל, בעל הפרדס, שנעלה את זכרו ביום חגנו.
עניו וטוב לה היה. מתוך אמונה בעתידה של נתניה השקיע את הונו בנטיעת הפרדס הראשון; התלהבותו מן המעשה הנועז של התישבותנו באזור שלא דרכה בו רגל יהודית ואהבתו למתיישבים, לא ידעו גבול. בן למשפחה ספרדית אצילה היה, רופא ידוע ביפו וגיסו של איתמר בן אב"י ז"ל, שזכויותיו רבות ביסודה של נתניה.
זוכר אני את היום, בו חגגנו את נטיעת העצים הראשונים בפרדסו. היה זה מאורע בחיי כפר האהלים הקטן שלנו. משקאות ומגדנות הביא ד"ר אבו שדיד מתל אביב, היטיב בהם את לב הנוטעים והחוגגים, ובן אב"י ז"ל נשא נאום נלהב, כדרכו, ועודד אותנו להמשיך בנטיעה ובבנין.
ואחר-כך התחילה הקדחת פוקדת אותנו באביב של 1929. יום אחד שכבתי בוער בחום הקדחת בצריף "הנוטע", ששימש לי דירה ארעית, והנה מופיע ד"ר אבו שדיד בלוית גד מכנס ולפי עצתו של הרופא והידיד היקר עזבתי את המקום לשבועות מספר. לא אשכח את עזרתו לחולי הקדחת, שוכני האוהלים. כמה אהוב היה האיש עלינו. כאבא מסור עבר מאוהל לאוהל, הזריק זריקות וחילק כדורי חינין והושיט את עזרתו בנדיבות לב וכחיבה לכל חולה.
את פרדסו אהב ד"ר אבו שדיד אהבת נפש. הכיר בו כל עץ ועץ, והיה שמח לכל ענף חדש ולכל לבלוב. זכרו לא ישכח מלבם של ראשוני נתניה"
מתוך: ארכיון עיריית נתניה - "עת עלינו לנתניה" - חוברת במלאות כ"ה שנים לעלייתם על הקרקע של הראשונים.