מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשונים בעיר

יחיאל בורשטיין

מקום לידתו ישראל תל אביב
תאריך לידתו 25.3.1934, ח ניסן תרצ"ד
ילדים: לאה בקר, מנחם בורשטיין, גילי לוקר

קורות חיים

בשנת 1934 נולדתי בת"א ונקראתי יחיאל (ע"ש סבי ז"ל). משסיימתי את גן עידה עברתי לבית הספר ביאליק ובכיתה ד' עברתי שוב והפעם לבית ספר תחכמוני שהיה יותר קרוב לביתי. בכיתה ז' גויסתי לתנועת הנוער העובד, להגנה ולפלוגה הימית של הפועל. בסיום כיתה ח' (1948) פרצה מלחמת השחרור ואבי בהיותו מנהל המחוז הפך לאיש הקשר של גדוד אלכסנדרוני. באחת ההתקפות על טול-כרם נפצע אבי קשות בראשו ופונה לבית החולים בילינסון בפ"ת.
יום אחד נשלחתי על ידי אימא להביא את חפצי אבי שנשארו בבסיס ואז בעוברי ליד מוסך התבוננתי בעבודת המכונאים, ובעיני נדלק ניצוץ של סקרנות והתלהבות, אחד המכונאים שראה את הניצוץ בעיני הציע לי להיות עוזרו, קפצתי על ההצעה והתחיילתי לצה"ל אף כי הייתי לפני גיל הגיוס.
לאחר מספר חודשים כשהגדוד העובר לנגב ועקב לחצה הכבד של אימי נשלחתי בכל הכבוד הביתה.
כשהמנהל האחראי עלי במוסך השתחרר ופתח את מוסך אגד בנתניה הצטרפתי גם אני אליו, והפכתי לסגנו במוסך ואילו בערבים המשכתי בלימודי הסדירים.
בהגיעי לגיל גיוס זומנתי ללכת ללשכת הגיוס לבדיקה אך למגינת ליבי נקבעה לי דרגת בריאות בכ"ע (בלתי כשיר עדיין) עקב חוסר משקל וליקוי בעין כתוצאה מתאונה במהלך נסיעה לנתניה בדרך עפר כשהרכב שבו נסענו שקע וחול שעף לעיני במהלך החילוץ פגע בראייתי. אי גיוס לצה"ל היה עלבון צורב אך לא בחור כמוני יוותר בקלות, ואכן מצאתי דרך להגיע לצבא כעובד אזרח חיל הקשר בבסיס צריפין.
כמכונאי מוניתי לאחראי על מחסן הגנרטורים המוזנח, סידרתי ומיסדתי נושא זה בהמשך הקמתי את מערך אחסנה ומוסך, ואת מערך מכוניות הקשר, כשגדלה המסגרת הוענקה לי הדרגה האפשרית הגבוהה ביותר, מנהל עבודה ד' ומינוי סרן בצה"ל בח"ק (בחזקת קצין).
ב-1954 הכרתי בחוף נתניה את ציפורה טבק. לאחר תקופה קצרה התגייסה ציפורה ושירתה בחיל-אוויר ברמלה ואני שירתתי בצריפין, את השבתות בילינו בביתי ובשנת 1955 התחתנו, ובנינו את ביתנו ליד אחי שלמה בשיכון צבא קבע, בתל-אביב. ציפורה השתחררה והתחילה לעבוד כפקידה בבסיס שבו עבדתי.
ב-15.8.56 נולדה לאה שנקראה על שם אימא של ציפורה, וב-16.9.58 נולד מנחם שנקרא על שם אבא של ציפורה ו-22.8.72 נולדה גילה (גילי) שנקראה על שם סבתי. כשנתיים אחרי הולדת מנחם החלה ציפורה לשמור בשכונה על ילדים בגילו של מנחם ובהמשך השנים הפך ביתנו לגן ציפורה שעברו בו כל ילדי השכונה והסביבה. אחרי שנולדה גילי עברנו לרמת גן לביתנו ברח' עוזיאל הבית היה יותר גדול ויפה, כל יום ציפורה נסעה לדירתנו הקודמת בשיכון, שהפכה לגן בלבד. ב-1974 עברה ציפורה לעבוד בנעמ"ת ליד הבית שברמת גן והייתה מנהלת המעונות עד לפרישתה לפנסיה.
המשכתי לעבוד בצה"ל ובערב למדתי בתיכון צה"ל בתל אביב. בגיל 34 החלטתי סוף סוף להגשים את חלומי ולפתוח מוסך פרטי. כאשר שמעו במטה החייל על כך החלו להפעיל עלי לחצים ושיכנעו אותי באמצעות שליחתי לקורס קציני קשר. לאחר סיום הקורס ב-1966 גויסתי לצבא הקבע בדרגת סגן והחילותי את מסלול הקריירה הצבאית. לאחר מלחמת ששת הימים עברתי לפיקוד מרכז ברמלה ושימשתי כמפקד בסיס, תפקידי הבא היה קצין ציוד פיקודי ולאחר מכן מפקד הבסיס בצריפין.
ערב מלחמת יום כיפור 1973, עברתי לחיל מודיעין, ובמלחמה כהוקרה על תיפקודי הוענקה לי דרגת סגן אלוף. בצבא הצלחתי לקדם את הנושאים שבהם התמחתי בניהול לוגיסטי ותקציבים, בשנת 1980 מוניתי לאלוף משנה. המשכתי למלא תפקידים מרכזיים עד שקיבלתי את תפקיד ראש מחלקת ציוד ותקציבים, בחיל המודיעין. ב-1990 נשלחתי כנספח לניו-יורק ומיסדתי את מערכת הרכש. ב-1994 חזרתי ארצה ובשנת 1996 פרשתי מצה"ל לאחר 43 וחצי שנות שרות.
כיום אני חבר בועדות מכרזים של משרד הביטחון וצוות (אגודת גמלאי שירות הקבע בצה"ל) משתתף הנהלת סניף רמת גן, הנהלת מחוז דן, חבר המועצה הארצית, נציג מחוז דן בועדת מתנדבים ארצית, מתנדב במשמר האזרחי רמת גן, חבר הנהלת עמותת חיל הקשר, חבר הנהלת עמותת חיל מודיעין ועוד.

אלבום תמונות