ראשונים בעיר
חיפוש
יהודה שער ז"ל
בן יונה ושלמה
מקום לידתו תימן
עלה ארצה ב- 1929
עיסוקו עובד בפרדס
תאריך פטירתו י"ח אלול תשל"ב
מקום קבורתו נתניה
בת זוגו: חביבה (אהובה) שער
ילדים: מרים מבשר, בת שבע גרוסמן, עזריאל בן שלמה שער, שמשון שער, שושנה בן שלמה שער, רפאל שער, יוני גרזון - מבשר
קורות חיים
אימי בת דוד ז"ל ואבי מורי יהודה בן שלמה שער ז"ל, עלו לארץ ישראל ב-1929 עליה בלתי ליגאלית, אישתו שתי בנותיו אימו ואחיו הצעיר, את אחיו הציער לא רצו להוציא מתימן, כי ילדים יתומים לא הוציאו משם, אבי רשם אותו בתעודת עליה כבן שלו, עברו ייסורים ותלאות מתימן בדרך לארץ הקודש, גרו בתל אביב הקטנה, אבי עבד בבית חרושת לגדים ואימי עבדה במשק בעת, והתפרנסו בכבוד. האחים מצד שני הורי גרו כל אחד במקום אחר, ואז בא מרי עובד בן עמי ז"ל, ביקש מדוד אח אבי לבוא ולגור בנתניה ויפצה אותו, דודי שיכנע את כל המשפחה לגור בנתניה להיות ביחד, אבי עזב את ת"א ובנה בית בנתניה וכך כל המשפחה. הייתה אז תקופה קשה מאוד, תקופת המנדט האנגלים שלטו בארץ היו הרבה כושים, האנגלים עשו חיפוש מידי פעם בבתים וגם בחצרות, היה פחד לצאת החוצה בפרט בלילה, ארץ ישראל הייתה נקראת פלסטינה, בתעודות הלידה שלנו היה כתוב באנגלית ובכותרת פלסטינה וכן כל מיני מסמכים.אבי עבד בחקלאות בפרדסים, זה היה נקרא נתניה ב' היום זה דורה, לאחר מכן היה שם החב' חק"ל אבי עבד עד גיל 80. אימי עבדה בבית חרושת פרימן בשימורים היום בנו שם תחנה מרכזית. גידלו ילדים בכבוד, בלי שום עזרה, לא היה ביטוח לאומי לא עזרה סוציאלית ולא סוכנות. גידלו אותנו בכבוד בלי דרישות. היינו משפחה גדולה מרובת ילדים 13 נפשות, עם סבתא אמו של אבי, אחותי הגדולה שנולדה בת"א, הייתה נשואה ואני הייתי הגדולה בבית. גרנו בשכונת בן-ציון בנתניה, הייתי צריכה ללכת לבית הספר שהיה רחוק מאוד מהשכונה בית ספר ביאליק הראשון בנתניה. לא היו כבישים, אוטובוסים, הלכנו בין החולות ובין הקוציות. רדפו אחרינו כושים רצנו אני ובני הדודים שלי, שלא יתפסו אותו. דודי עובד ז"ל עבד בבית הספר כשרת שנים רבות. בינתיים בנו בית ספר תחכמוני, דודי יפנה לדודי שיעביר אותי לתחכמוני, לא הייתה לי ברירה אלא לעבור, למרות שהתרגלתי לכיתה לבית הספר. אז לא ידענו מה זה אפליה עדתית לא היה היות ואבי היה המפרנס היחיד בבית, הייתי צריכה לסיים כיתה ח' וללכת לעבוד, למרות שמנהל בית הספר מאוד הפציר באבי שאני ילדה חרוצה וחבל, המצב לא הרשה. הלכתי ללמוד יהלומים אבי שילם כסף, לא הייתה לי ברירה ללמוד שיעורי ערב תיכון.
אבי מורי ורבי ז"ל היה שוחט מוהל והכניס את כל בני השכונה לחופה וקידושין, ללא תמורה תמיד אמר זה מצווה.
דודי שלום ז"ל אחיו הצעיר, הייתה לו מכבסה אצל לנדאו ז"ל בחצר ופרנס עצמו בכבוד. הסבתא אמם הייתה אישה חכמה מאוד. זה אגדה בפני עצמה אפשר לכתוב ספר, נפטרה בגיל 115, אבי נפטר בן 95. היום כולם נשואים. אני מבשר מרים גרה ברח' לסקוב 4/8 בת"א בעלי נכה צה"ל מתקופת הפלמ"ח.
נכתב ע"י מרים מבשר.
אלבום תמונות
יהודה מקדש את נכדתו
מסיבת פרישה לפנסיה שנערכה לכבוד יהודה שער
יהודה ואהובה, אשתו בחתונת ביתם מרים
מתוך "שישים פלוס" (גליון 19)
לחץ לסגירת הפופאפ