אהרון לנדה

קורות חיים

נולד ב-1907 ברוסיה הלבנה, בשנת-1923 הצטרף להכשרת החלוץ ברוסיה, כעבור שלוש שנים עלה לארץ והצטרף לאנשי גדוד העבודה מקימי קיבוץ תל יוסף. בעקבות הפילוג הרעיוני בקיבוץ עזב עם קבוצת חברים שעבדה בעבודות מזדמנות במושבות הגליל עד שתוקצה להם קרקע להקמת מושב. במהלך "נדודיו" הגיע ליסוד המעלה שם הכיר את אשתו בת המושבה, חנה לבית אורנשטיין. ב-1930 הם נישאו.
לאחר כשנה הוקצתה לקבוצה אדמה בעמק חפר והחברים עלו להקים את כפר ויתקין. עקב מצוקת העבודה החל אהרון לעבוד בבניין אצל גיסו, צבי אורנשטיין ממקימי נתניה, לנדה גם גייס לעבודה את חבריו מכפר ויתקין. מבניית בית גיסו עבר לעבודות אחרות במושבה. כשהוקם כפר ויתקין ב-1933 החליטו לנדה ואישתו להשאר בנתניה שם הפך לנדה לקבלן עצמאי.
עם התבססותו הכלכלית החל בפעילות ציבורית. בסוף שנות השלושים הוא נבחר לועד המושבה ואחר כך לחבר מועצת העיר ואף כיהן כסגן ראש העיר מטעם הציונים הכלליים, עיקר פעילותו היתה בתחומי הבטחון והבניין.
עם ראשית שנות הארבעים הקים את מפעל "תרשיש" ליהלומים והיה פעיל בועד הפועל של התאחדות בעלי תעשיית היהלומים.
בתחילת שנות החמישים הקים לנדה את קולנוע ותיאטרון "שרון" על גבעת "הנוטע" עליה נטו מייסדי נתניה את אוהליהם בראשית 1929. היה פעיל בהקמת בית הספר "תחכמוני" ובין מקימי בית האזרח, כמו כן היה פעיל ביותר בארגון "ההגנה" בעיקר בנושא בניית סליקים.
סייע ביד אישתו בהקמת בית ויצו.
בארכיון עיריית נתניה מצוי חוברת שכתב אהרון לנדה "סיפור לנכדי" (פ, 2, סימול 22).