ראשונים בעיר
חיפוש
חשובה מילר רומן
תאריך לידתה 1923
בן זוגה: משה מילר
ילדים: בנימין (בני) מרום, אורנה גזית
קורות חיים
בשנת 1923 - נולדה חשובה בטבריה, בת הזקונים, למרים ובצלאל רומן. בגיל שנתיים וחצי עברה המשפחה לחיפה, לאחר שההורים חיסלו בטבריה את חנות הספרים ומכשירי כתיבה שניהלו בטבריה. בחיפה פתחו חנות מנופקטורה - גלנטריה - פהי שקראו לזה באותם הימים. אימא הייתה לעזר לאבא בחנות - בגלל ראייתו הלקויה - שם גם הכינה לנו את ארוחותינו מאחורי הפרגוד ואנחנו הילדים באנו לאכול בחנות לאחר שעות הלימודים בביה"ס.בגיל שמונה עברה המשפחה לנתניה לאחר שמייסדיה: עובד בן עמ"י, גד מכנס וברוך רם דיברו על ליבו של אבא להפוך לחקלאי-פרדסן. ואכן יש לומר שאבא היה הסנונית הראשונה ליישום, לימים, תנועת "מן העיר אל הכפר". כאן רכש אבא אדמה לנטיעת פרדס ומגרש לבניית בית מגורים, ברחוב שמואל הנציב דהיום.
הדוד נפתלי - אחיו הצעיר של אבא - בא לעזור בנטיעת הפרדס בהיותו מומחה וותיק בעניין. בימים ההם שרץ ואדי פאליק יתושי אנופל ואכן התכבדנו, דוד ואני, עשרה ימים לאחר הגיענו למקום - במחלת המלריה שחזרה והתקיפה מספר פעמים, כך שהולעטנו במנות מדושות של בינין. היות ומספר הילדים במושבה (עדיין רחוקה מלהיות עיר) - היה מועט, למדנו בחדר אחד 4 כיתות כאשר כל טור מהווה כיתה והמורה מלמד כל טור לסרוגין בהתאם לחומר הנדרש לאותה כיתה. בשנת 1936-7 לערך, ביקר בנתניה הסופר ח.נ. ביאליק ואז הוחלט לקרוא את ביה"ס היסודי בנתניה על שמו. את לימודי היסודיים סיימתי במחזור ב' של ביה"ס ובעדר בי"ס תיכון באותם ימים, בנתניה, ואמצעים להחזקת ילד בפנימיה, מחוץ לעיר - נשלחתי לעבודה בפרדסים. אולם עסקני המושבה, דאגו להמשך הלימודים ע"י שעורי ערב ומורים פרטיים. יש לציין שהתקופה היא תקופת המנדט הבריטי ואי לכך למדתי גם באמצעות תכתובת ב- British Institute.
מגיל 14 גויסתי לפעילות ב"הגנה" לפלוגת הקשר ועזרה ראשונה. פלוגת הקשר הייתה אמונה על המצפה שהוקם על הבניין הגבוה ביותר במרכז העיר, מתחת לאפם של הבריטים מברקים ע"י איתות ופנסים ודגלים נשלחו כל עוד נתקבלה ההודעה שנסתיימה הורדת המעפילים בחום הים באישון לילה. כאמור, בהעדר אישור השלטונות להתיר כניסת המעפילים בשערי הארץ. גם ההדרכה לשלוט בנשק אישי (אקדחים) נעשתה באישון לילה באחד מבתי האריזה בפרדס. כיום אותם שטחים הפכו לשטח בנוי בתים רבי קומות.
בגיל 19 נישאתי למשה מילר שהגיע לנתניה ב"עליה בלתי ליגלית" באונית המעפילים "אסטיר" לאחר טלטולים בים במשך ארבעה חודשים מרומניה, בהעדר מתן רשות העלייה ע"י הבריטים שסגרו את שערי הארץ בעקבות ה"ספר הלבן". לאחר התערבות מוסדות הישוב: הסוכנות היהודית, הוועד הלאומי וכו' הורשתה האוניה להגיע לחופי הארץ.
בשנת 1945 נולד בני-בנימין. אז הפסקתי את עבודתי והתמסרתי לטיפול בתינוק עד הגיעו לגיל גן-הילדים ואז התחלתי עבודתי בעיריית נתניה (בשנת 1949). בשנת 1951 נולדה אורנה ועם סיום חופשת הלידה חזרתי לעבודה כאשר סבא וסבתא, מרים ובצלאל, מטפלים בתינוקת עד שובי מהעבודה.
בתחום עבודתי בעירייה - עליתי בשלבי ההיררכיה עד כדי ניהול מחלקה וסגנות אגף כוח-אדם. עם פרישתי לגמלאות לאחר 36 שנות עבודה המשכתי לעסוק בכוח אדם במסגרת ארגון עובדי העירייה, אלא שהפעם היה זה מעברו השני של המתרס.
עם סיום שלב ב' של עבודתי - התנדבתי לשרותי הקהילה השונים, כגון: האגודה למלחמה בסרטן, צה"ל וכד' עד עצם היום הזה עדיין ממשיכה בפעילויות ומקווה להמשיך כל עוד יעמדו בי כוחותי.
עם קום המדינה - זכיתי בעיטור "עלה" - עטור לוחמי המדינה.
בשנת 1985 זכיתי בעיטור "אות המתנדב" מטעם ראש העירייה.
בשנת 1992 זכיתי בעיטור "יקיר ההסתדרות - הטקס נערך בנוכחות ראש העיר דאז יצחק רבין ז"ל.
ב-1995 הוענק לי עיטור "יקירת העיר" במעמד נכבדי העיר ונציגי הממשלה.
מאז פרישתי לגימלאות מבקרת במכללה לגימלאים במשך יומיים בשבוע ונהנית מהרצאותיהם של טוב המרצים המגיעים ממוסדות החינוך הגבוהים, ע"מ להרחיב הדעת והידע לבל אשקע באדישות לסובב.
כאמור יום בשבוע מוקדש לעזרה במחנות צה"ל בהתנדבות - עבודה מלאת סיפוק המלווה בהערכה מלאה מצד שלטונות הצבא.
בני כאמור נולד ב-1945. עם סיום חוק לימודיו בבי"ס "ביאליק" (מחזור כ"ד) וביה"ס "אורט", התגייס לצה"ל, סיים קורס מכי"ם בהצטיינות ועבר מיד לקורס קצינים שרת בחילות הנ.מ. והמודיעין ועם קריאת המימסד לחזק שורות משטרת ישראל בכוחות אינטלקטואלים - התגייס למשטרה בדרגת פקד ועלה בסולם הדרגות במשך השנים עד לדרגת סגן ניצב.
הוא פרש מהמשטרה ועוסק עד היום במדעי המחשב.
בשנת 1966 - נישא לתלמה גרשוני, ילידת ירושלים. נולדו להם הבת שלי והבן רן. שלי נישאה לרפי סלומון ולהם חמישה ילדים יקרים וחמודים, נכדים לבני ותלמה ונינים לחשובה. מתגוררת עם משפחתה ביצהר. רן לאחר שחרורו מצה"ל בדרגת סרן, ממשיך בלימודים גבוהים באוניברסיטת בן גוריון. תלמה עוסקת במקצוע חינוכי כגננת עד עצם היום הזה.
אורנה: כאמור נולדה ב-1951, סיימה ג"כ את ביה"ס "ביאליק" (מחזור ל') והמשיכה לימודיה בביה"ס "שרת" ואח"כ ב"אורט" במגמת שרטוט. את שרותה הצבאי מילאה בביה"ס לפיקוד ומטה והשתחררה עם נישואיה לאריה גרינברג - גזית.
לאורנה ארבעה ילדים: אסף, דנה-סיוון, לירון, ואוריין, אסף שרת ביחידה צבאית מובחרת נישא לסימה בשנת 1997 ומשתלם כיום בארה"ב במדעי המחשב לאחר שרכש תואר ראשון באוניברסיטת בן-גוריון גם סימה רעיתו, מסיימת לימודי תואר שני.
דנה-סיוון - סיימה לימודיה במדרשת רופין וממשיכה עבודתה בבי"ס ערב תוך כדי עבודה בשעות היום. ב-1.9.99 נישאה לעידן יליד חדרה, הנדסאי בניין ושניהם מתגוררים. באושר, בבית אליעזר שליד חדרה.
לירון - סיימה לימודיה התיכוניים וכיום משרתת בצה"ל בשרות חובה. עם שחרורה מצה"ל, יש בדעתה להמשיך בלימודים גבוהים.
אוריין בן הזקונים של אורנה ואריה - ממשיך בלימודיו התיכוניים (כיתה י"א) ולאחר מכן יש להניח יגויס לשרות חובה בצה"ל.
אלבום תמונות