מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

סיפורו של רחוב

בית הכנסת "נצח ישראל"

כתב וערך: נח איסמן, תשפ"ג

בראשית שנות ה- 40 של המאה ה- 20 החליטו מספר תושבי שכונת "רמת אפרים" והסביבה להתארגן ולקיים תפילות במשותף. רובם היו מאנשי העלייה השלישית שהגיעו ממדינות מזרח אירופה בין שתי מלחמות העולם בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל (ביניהם אפרים פישל איזמן, דודו של הכותב). לאחר מלחמת העולם השנייה, במחצית השנייה של שנות ה- 40, הצטרפו אליהם שורדי שואה שעלו מאירופה. רובם ככולם היו אנשי תורה ועבודה, בעלי השקפות עולם קרובות לתנועת "המזרחי" (ביניהם יהודה-מנחם "לייביש" איסמן, אביו של הכותב, אחיו של אפרים פישל).

במשך זמן מה התקיימו התפילות במקומות מאולתרים, ובקשות רבות לעירית נתניה להקצאת קרקע לצורך בניית בית כנסת של קבע לא נפלו על אוזן קשבת. לפיכך, קנו המתפללים מכספם צריף, הקימו אותו בחשכת הליל במגרש ריק שהיה בבעלות העירייה בפינה הדרום מזרחית של הרחובות גבע ופתח תקוה, וקראו את שמו "בית הכנסת נצח ישראל" (כיום ברחוב פתח תקוה מס' 25, תמונה 1). מאחר שהועמד בפני עובדה מוגמרת, הסכים ראש העיר דאז עובד בן עמי להשאיר את המגרש בידי הקהילה וגם הבטיח תמיכה כספית לבניית מבנה קבע לבית הכנסת. אולם, הבטחות לחוד ומציאות לחוד. גורמים בעירייה פסלו את התוכנית והמגרש נמכר לגורם פרטי. כ"פיצוי" הוצע למתפללים להשתתף בבנייתו של בית הכנסת "בית אליהו" (מקומו מסומן בתמונה 1) שהיה אותה עת בתהליך תכנון והם אכן שקלו זאת, אולם בסופו של דבר העניין לא הסתייע.

תמונה 1: מפת הסביבה עם ציון המקומות

תמונה 1: מפת הסביבה עם ציון המקומות

בלית ברירה, באספה שהתקיימה בראש חודש אדר תש"י (פברואר 1950, תמונה 2), החליטו המתפללים לרכוש מגרש ולבנות עליו בית כנסת מכספם הם. ואכן, נאספו תרומות מקרב המתפללים (התרומה הממוצעת הייתה כ- 25 ל"י), ונרכשה המחצית הצפונית של החלקה השוכנת ברחוב פתח תקוה מס' 23, בסמוך למקום בו עמד הצריף (תמונה 1 ותמונה 4).

תמונה 2: פרוטוקול האסיפה בה הוחלט על קניית מגרש לבניית בית הכנסת (פברואר 1950)

תמונה 2: פרוטוקול האסיפה בה הוחלט על קניית מגרש לבניית בית הכנסת (פברואר 1950)

טכס הנחת אבן הפינה למבנה בית הכנסת התקיים ביום א' טבת, ז' חנוכה, תשי"א (דצמבר 1950) בהשתתפות המרא דאתרא (רב העיר) אברהם וֶרְנֶר, הרב משה צבי נֵרִיָה, ר"מ ישיבת כפר הרא"ה, קצין המחוז דוד רֶזְנִיק ומוזמנים רבים אחרים (תמונה 3). המבנה נחנך כשנה לאחר מכן.

תמונה 3: ההזמנה לטכס הנחת אבן הפינה של בית הכנסת

תמונה 3: ההזמנה לטכס הנחת אבן הפינה של בית הכנסת "נצח ישראל" (דצמבר 1950)

תמונה 4: תעודת רישום המקרקעין של בית הכנסת (1954)

תמונה 4: תעודת רישום המקרקעין של בית הכנסת (1954)

בית הכנסת החל להיבנות מיד לאחר מכן (הקבלן היה אפרים פישל איזמן). הכוונה המקורית הייתה לבנות מבנה גדול ומפואר (תמונה 5): כ- 240 מ"ר בקומת הקרקע, כ- 60 מ"ר של גלריה שיועדה לעזרת נשים מעל אזור המבואה, ומרתף בגודל דומה בצידו המזרחי של המבנה, תוך ניצול המדרון הטבעי הקיים במגרש. מחוסר מימון, כנראה, הוחלט לבנות בשלב ראשון רק את החלק שהיה מיועד לשמש מבואה (השטח הצהוב בתמונה 5) ששטחו כ- 60 מ"ר בלבד. מעטפת המבנה נבנתה תוך מספר חודשים, אך הכסף אזל ולא ניתן היה להשלים את יציקת הגג. כדי להספיק ולהשלים את הגג לפני חגי תשרי כך שניתן יהיה לקיים את תפילות הימים הנוראים כבר בתוך המבנה, נערכה מגבית נוספת והגג הושלם במועד. שאר המבנה המתוכנן לא הושלם מעולם ובית הכנסת פעל באולם זה בלבד. בתחילת 1955 נבנתה תוספת שכללה תא שירותים לגברים ותא לנשים בצמוד למבנה בצידו המזרחי (שלא היו במבנה עד אז) וב- 1970 נבנתה תוספת של מבואה קטנה מבניה קלה. הייתה גם תוכנית לתוספת מקלט אך היא מעולם לא מומשה (תמונה 6 עד תמונה 9).

תמונה 5: התוכנית המקורית של מבנה בית הכנסת (1950)

תמונה 5: התוכנית המקורית של מבנה בית הכנסת (1950)
(השטח הצהוב מסמן את מה שנבנה בפועל)

ב- 1952 נרשמה הקהילה כאגודה עותומנית בשם "בית הכנסת נצח ישראל" וב- 1984 נרשמה האגודה כעמותה בשם "בית הכנסת נצח ישראל נתניה". ב- 1961 נרכשה המחצית הדרומית של המגרש, אשר בחלקו הצפוני עמד בית הכנסת "נצח ישראל", ע"י הזוג אברהם ויונה שרעבי, שם קבעו את ביתם.

במשך שנים רבות התקיימה בבית הכנסת פעילות תוססת והוא המה מתפללים. התקיימו בו באופן סדיר שני מנייני תפילת שחרית, הן בימי חול והן בשבתות, תפילות מנחה וערבית וכמובן תפילות החגים. כמו כן התקיימו סעודות מצווה לרגל אירועים שונים כגון בר מצווה, נישואים והולדת ילדים, והתארחו בו רבנים ואישי ציבור (לייביש איסמן, אבי הכותב, היה חבר הקהילה כ- 60 שנה עד לפטירתו, ושנים רבות היה חבר וועד וגזבר העמותה).

בתחילת שנות ה- 80 של המאה ה- 20 נקלע ציבור המתפללים למאבק שליטה בעמותה שכלל ניסיון של גורמים זרים להשתלט עליה ולתפוס חזקה בבית הכנסת. הסכסוך עבר לפסים משפטיים וההליכים התנהלו במשך כ- 30 שנה, החל בבית משפט השלום ובהמשך הדרך במחוזי ובעליון (ת"א 3880/87, ת"א 2257/90(97), ע"א 4083-98, פש"ר 1616-07). כתוצאה מכשלים של וועד העמותה בטיפול מסודר בעניינים הפורמאליים הכרוכים בניהולה, בית המשפט התקשה להכריע לטובתה, והתמשכות הסכסוך לא אפשרה להשקיע בבית הכנסת ולתחזק אותו כראוי. כתוצאה מכך, ומעצם קיומו של סכסוך בבית הכנסת הוא לא הווה מוקד משיכה למתפללים חדשים. הידלדלות מספרם של המתפללים הוותיקים שחדלו להגיע מי עקב גילו ומי עקב העתקת מקום מגוריו ואי הצטרפותם של חדשים הביאה בשנים האחרונות שלפני ההכרעה המשפטית לצמצום מספר המתפללים כמעט עד כדי קושי לאסוף מניין. המצב היה בכי רע והתחזית לעתיד הייתה קודרת.

בעשור השני של המאה ה- 21 התרחשו שני אירועים שהפכו את הקערה על פיה והפיחו חיים חדשים בבית הכנסת.

במבנה ברח' אברהם שפירא 12 הידוע בכינויו "ויז'ניץ", שבמשך שנים רבות היה בבעלות עמותת מוסדות "אהל נפתלי", הייתה (ועדיין קיימת) פעילות של מספר מוסדות דת. קהילת "נצח מרדכי", שהוקמה בתחילת שנות ה- 90 של המאה ה- 20, קיבלה הרשאה להשתמש באחד האולמות במבנה וקיימה בו פעילות של בית כנסת. גם קהילה זו הייתה מורכבת רובה ככולה מציבור בעל אוריינטציה "מזרחיסטית" ורוב חבריה היו צעירים ממתפללי "נצח ישראל". בתחילת 2014 החליטו בעלי הנכס למכרו, וקהילת "נצח מרדכי" נדרשה לפנות את המקום תוך זמן קצר. חיפשו מקום חלופי, ולא עלה בידם. אחד ממתפללי "נצח ישראל", שהיה כמובן חשוף לבעיית מיעוט המתפללים שבו והכיר גם את קהילת "נצח מרדכי" ומצוקתה, הציע לחבריה לשקול להצטרף לבית הכנסת "נצח ישראל" שנמצא בקרבת מקום והיה דומה באופיו. רוב החברים אכן החליטו להצטרף, ומתפללי "נצח ישראל" קיבלו בברכה את התגבורת.

ב- 2016 נסתיימה הסאגה המשפטית שבית הכנסת "נצח ישראל" היה שקוע בה ופעילות העמותה ומעמדם של המתפללים כחבריה הוסדרו. הכרעה זו החזירה לוועד העמותה את סמכותו ללא עוררין ואת יכולתו לנהל כראוי את ענייני בית הכנסת במבנה שהיה בבעלותה.

בתחילת שנות ה- 2000 לאחר שכבר הלכו לעולמם, נרכשה חלקתם של הזוג שרעבי ע"י יזם נדל"ן. לאחר סיום ההליך המשפטי בו הייתה מעורבת העמותה והוסדרה פעילותה, הציע היזם לעמותה להעביר את חלקתה לבעלותו בתמורה לבניית מבנה בית כנסת חדש מרוהט ומאובזר בצמוד לבניין מגורים שיבנה כחלק מפעילותו העסקית.  עקב מצבו הירוד של מבנה בית הכנסת ומשאביה המוגבלים של העמותה שלא אפשרו לה לשפר את מצבו ושיקולים נוספים, הוחלט בעמותה להסכים להצעת היזם. אולם, התברר כי התב"ע (תכנית בנין עיר) החלה במקום מתירה שימוש של מגורים בלבד ואינה מאפשרת שימושים אחרים, מסחריים או ציבוריים כדוגמת בית כנסת. למעשה, על אף שקיים בעירית נתניה רישום של בקשות להיתרי בניה הן לתכנון המקורי של בית הכנסת, הן למבנה שהוקם בפועל והן לחלקים שנוספו במשך השנים (תיק בנין 2248), לא נמצאה כל עדות ברישומי העיריה כי אכן ניתן היתר בנייה כלשהו, עניין בעייתי לכשעצמו. היזם, שכמובן היה לו אינטרס לקדם את העסקה, ניסה לשכנע את העמותה להסכים לבקש היתר לשימוש חורג, מתוך הנחה על פי ניסיון העבר ש"אף אחד לא יעז לסלק בית כנסת" (על פי החוק, שימוש חורג יכול להיות תקף לתקופה של 10 שנים לכל היותר). על אף הצורך הדחוף ועד העמותה סרב להצעה, שהרי לא סביר בעליל להמיר נכס המשמש בפועל כבית כנסת במשך עשרות שנים בנכס שהשימוש בו כבית כנסת מונח על קרן הצבי. נראה היה כי השאיפה לחידוש פני בית הכנסת נקלעה למבוי סתום.

לאחר בדיקה מעמיקה שנערכה לגבי מכלול האפשרויות החוקיות נמצא לבסוף פתרון אפשרי להתרת הסבך בסעיף (62.א1)(12)(א) לחוק התכנון והבנייה (תיקון 101 התשע"ד - 2014). החוק מתיר ל"ועדה מקומית עצמאית" להוסיף שימושים במגרש שאינו מיועד למבני ציבור בהתקיים אחד ממספר תנאים, והועדה המקומית לתכנון ובניה בנתניה אכן במעמד כזה. התנאי שנמצא מתאים הוא "פיתוח שטח פרטי פתוח בתחום המגרש תוך קביעה בתוכנית של זכות הנאה לציבור לשימוש בו".

לפיכך, הוכנה תכנית בניה במגרש המשולב משתי החלקות כך שבית הכנסת החדש נבנה בצידו הדרומי, ממש בפינת הרחובות גבע / פתח תקוה במקום בו עמד לפנים ביתם של הזוג שרעבי, בניין המגורים הצמוד לו נבנה בצידו הצפוני, מקום בו עמד מבנה בית הכנסת המקורי, ורצועת השטח שבחזית בית הכנסת הגובלת ברחוב גבע יועדה לפיתוח כשטח פרטי פתוח עם זיקת הנאה לציבור. המתווה התקבל על דעת הועדה ואושר, "ובא לציון גואל". ההסכם בין העמותה ליזם נחתם ב- 17.4.2019 וב- 1.7.2020 עלו הדחפורים על המגרש והרסו את מבנה בית הכנסת ובית שרעבי (תמונה 10). בית הכנסת החדש החל להיבנות מיד לאחר מכן.

תמונה 6: חזית בית הכנסת (2012)

תמונה 6

תמונה 6: חזית בית הכנסת (2012)

תמונה 7: פנים בית הכנסת (2012)

תמונה 7

תמונה 7: פנים בית הכנסת (2012)

תמונה 8: פנים בית הכנסת (2015)

תמונה 8

תמונה 8: פנים בית הכנסת (2015)

תמונה 9: החצר האחורית והחזית המזרחית של בית הכנסת (2012)

תמונה 9: החצר האחורית והחזית המזרחית של בית הכנסת (2012)

תמונה 10: הריסת המבנה הישן של בית הכנסת ובית שרעבי (1.7.2020)

תמונה 10: הריסת המבנה הישן של בית הכנסת ובית שרעבי (1.7.2020)