מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

סיפורו של רחוב

קיבוץ "קדמה"

קיבוץ קדמה שכן בין מושב בית יצחק לנווה איתמר. 
מייסדי הקיבוץ היו חברי הכשרה של תנועת 'הנוער העובד והלומד' וחניכי חברת נוער מגרמניה, ועם הזמן הצטרפו אליהם חברים נוספים. הקיבוץ הוקם בשנת 1939 כנקודת מעבר והכשרה לפני המעבר לנקודת הקבע שנועדה בתחילה להיות באזור ים המלח, ומכאן השם קדמה (מזרחה). הקיבוץ הקים משק חקלאי, בנה צריפי מגורים, בריכת מים וגדר ביטחון. רוב הגברים עבדו במפעלי ים המלח והנשים נשארו בקיבוץ.  
בשנת 1946 (לאחר שהתברר שאי אפשר להתיישב בים המלח) ירדו חברי הקיבוץ לנקודת קבע חדשה בשפלה הדרומית אך בשנת 1962 הקיבוץ ננטש והוקם במקום כפר נוער.

קבוצת הכשרה, שהתארגנה במטרה לעלות לקיבוץ "קדמה" נוסדה בנתניה בשנת 1939 באיזור שכונת בן ציון. לאחר כשנה וחצי עברה לאיזור נווה איתמר (בין מושב בית יצחק לאום ח'אלד). בשיאה של "קדמה" בנתניה היו בה 150 חברים: 40 חברים בצבא 40 חברים עבדו במפעל האשלג בסדום והשאר ישבו בנתניה. שמה של קדמה ניתן לה משום שהיתה מיועדת לשבת באיזור מעיינות צאפי בעבר הירדן (דרום ים המלח), מאחר שחברי הקיבוץ עבדו במפעל האשלג. עיקר הפרנסה של חברי קדמה היה עבודות חוץ: בניין, פרדסנות, תעשייה. ב"קדמה" הקימו רפת, לול, מספוא ואפילו מכוורת. בשנת 1941 הגיעו לגרעין ההכשרה שישב בנווה איתמר זוגות ראשונים והיה צורך להקים בניין לתינוקות ולכן פנו לסוכנות שבנתה עבורם 2 בניינים בני 4 חדרים כ"א. בשנת 1944 נבנה "בית התרבות". קדמה היתה אמורה לעבור ב- 1.1.1948 למקומה הקבוע במעיינות צאפי. עקב שינויים פוליטיים בעבר הירדן והחלטת האו"ם נאלצו החברים לעבור לנקודת הקבע באיזור מדרום לבאר טוביה באיזור ערוגות של היום. (מתוך: ארכיון עיריית נתניה, קלטת קול יוסף פרוינד, 5.1.2003, קדמה).