סיפורו של רחוב
אתר ההנצחה לחללי חיל החימוש
חיל החימוש הינו החיל הגדול ביותר בכוחות היבשה, ומופקד על פיתוח אמצעי הלחימה ואחזקתם בזמן רגיעה ובחירום. תפקידיו העיקריים: מחקר, פיתוח, ניסוי ובחינה של מערכות לחימה, פיתוח שיטות האחזקה, והכשרת כח אדם לצורך מתן מענה אחזקתי לכל ציוד הלחימה. אנשי חיל החימוש אחראים על אחזקת מגוון רחב של מערכות ואמצעים - החל מנשקו האישי של החיל ועד לטנק המרכבה, ופרוסים בכל יחידות צה"ל משדה הקרב ועד הסדנאות העורפיות.
בצבאות העולם חיל החימוש בולט כארגון האחראי לאחזקה ולפיתוח של סוגים רבים של אמצעי לחימה. החיל בישראל החל בשנות ה- 60 בהשבחת טנקים ישנים על-מנת להביא לשדה הקרב טנקים מודרניים בעלות נמוכה יחסית והפך את צה"ל לצבא הראשון בעולם שעסק בכך. בעקבות הצלחתו בהשבחת טנקים ישנים בעלויות נמוכות יושם הרעיון גם בצבאות מערביים אחרים. השבחת הטנקים בוצעה בשלושה תחומים עיקריים: שיפור המיגון, הניידות, ויכולת הפגיעה במטרה בפגז ראשון.
בשנות ה- 70 הוחל בפיתוח טנק ישראלי - המרכבה - על בסיס לקחי כל קרבות צה"ל. הטנק פותח בחיל החימוש בראשות עוזר שר-הביטחון, האלוף במיל' ישראל טל, והוא מיוצר במרכזי אגף אפסנאות המופעלים על-ידי אנשי החימוש. עד כה פותחו ויוצרו שלושה דורות של טנק המרכבה, הנמצאים בשימוש מבצעי בצה"ל. הטנק הינו מן המתקדמים בעולם ומהווה טנק מערכה מרכזי. תכניות הפיתוח של חיל החימוש הינן מן המתקדמות והמתוחכמות בצה"ל, והן אלה שיביאו לשדה המערכה העתידי את אמצעי הלחימה החדשניים ביותר בתחום המיגון, האלקטרו-אופטיקה, הטילים, התחמושת וכן בתחום המערכות האוטומטיביות המשובצות ומפוקדות מחשב.
חיל החימוש היווה מכפיל - כח בעת המלחמות והחזיר את רוב הטנקים שנפגעו לשדה המערכה. יכולת זו מאפשרת לצבא להתבסס בזמן רגיעה על צי רק"מ (רכב קרבי משוריין) קטן בהיקפו מזה הנדרש במצב לחימה.
ראשיתו של חיל החימוש במחלקת החימוש של "ההגנה", שנוסדה בשנת 1941 ופעלה להשיג נשק ותחמושת בתנאי מחתרת.
במלחמת העצמאות התמודד החיל בעיקר עם בעיות שחיקה של כלי הנשק והלחימה.
לאחר מלחמת העצמאות קיבל החיל אחריות לאחזקת כלי הרכב והרק"מ, והוחל בארגון מחדש של תורת ההפעלה והאחזקה שעיקרה שילוב החימוש במערך הלוחם.
במלחמת ששת הימים היו חוליות החימוש צמודות לכוחות הלוחמים בכל שלבי התנועה - עובדה שסייעה להתגבר במהירות על מרבית התקלות אך גבתה מחיר דמים.
במלחמת יום הכיפורים הצליחו אנשי החימוש להכפיל את כמות הכלים הכשירים של הכוחות הלוחמים ובכך תרמו תרומה מכרעת לשיפור מאזן הכוחות בכל חזיתות הלחימה.
במבצע שלום הגליל באה לידי ביטוי מוצלח שיטת האחסנה היבשה, עליה שקד חיל החימוש במשך שנים, כאשר מאות כלי רק"מ יצאו מהאחסנה היישר לשדה הקרב, כשהם בכושר מבצעי מלא. במבצע זה נערכה אף טבילת האש הראשונה של טנק המרכבה, אשר הוכיח עצמו כבעל יכולת ניידות ועוצמת אש גבוהים. שרידות הטנק ומערכותיו הביאו למיגון מירבי של אנשי הצוות.
חיל החימוש הוא החזית הטכנולוגית של צה"ל. בזכות חיילי חיל החימוש - הלוחמים הטכנולוגיים והציוד המתוחכם העומד לרשותם - יכול צה"ל להפעיל את האמצעים העומדים לרשותו. עיקר חיוניותו של החיל הייתה ונשארה עובדת היותו המשענת הטכנולוגית של הכוחות הלוחמים, המאפשרת הפחת חיים במכונות המלחמה.
אתר ההנצחה לחללי חיל החימוש נמצא בעיר נתניה, העיר המאמצת של החיל, סמוך לבית יד לבנים, על גבעות הצופות אל הים. האתר כולל קיר זיכרון, שעליו חרוטים שמותיהם של 587 חללי חיל החימוש; מצבת זיכרון בצורת חצובה, העשוייה מקני תותחים, ובמרכזה לוחות מתכת שעליהם מופיע קטע משירו של משה טבנקין "היה נערנו כצוק הגלבוע, היה כמעוף נעוריו נאדר, אמיץ ונועז. גבוה גבוה עד אחרון רגעיו מול הצר"; נר זיכרון העשוי מצריח של טנק ומקני תותחים, וכן פסלים בצבעים שונים, שעוצבו מחלקי טנקים, תותחים ופריטים אחרים. האתר כולו מוקף בלוחות פלדה, שעליהם תבליטים מחלקי נשק. כל פריטי הזיכרון באתר נבנו והורכבו על-ידי אנשי חיל החימוש. בכך יש ביטוי לאחוות הלוחמים ולמחויבות לנצור את זכרם של הנופלים.
את האתר תכננו האדריכלים רות וזלמן ענב, ואת הפסלים עיצבו האמנים דינה מרחב, זלמן ענב, דן רפפורט, טוביה מרגלית, אהוד שחורי וג'ורג' אונגרי. האתר נחנך ב-כ' בסיוון תש"ן (13 ביוני 1990).
בצבאות העולם חיל החימוש בולט כארגון האחראי לאחזקה ולפיתוח של סוגים רבים של אמצעי לחימה. החיל בישראל החל בשנות ה- 60 בהשבחת טנקים ישנים על-מנת להביא לשדה הקרב טנקים מודרניים בעלות נמוכה יחסית והפך את צה"ל לצבא הראשון בעולם שעסק בכך. בעקבות הצלחתו בהשבחת טנקים ישנים בעלויות נמוכות יושם הרעיון גם בצבאות מערביים אחרים. השבחת הטנקים בוצעה בשלושה תחומים עיקריים: שיפור המיגון, הניידות, ויכולת הפגיעה במטרה בפגז ראשון.
בשנות ה- 70 הוחל בפיתוח טנק ישראלי - המרכבה - על בסיס לקחי כל קרבות צה"ל. הטנק פותח בחיל החימוש בראשות עוזר שר-הביטחון, האלוף במיל' ישראל טל, והוא מיוצר במרכזי אגף אפסנאות המופעלים על-ידי אנשי החימוש. עד כה פותחו ויוצרו שלושה דורות של טנק המרכבה, הנמצאים בשימוש מבצעי בצה"ל. הטנק הינו מן המתקדמים בעולם ומהווה טנק מערכה מרכזי. תכניות הפיתוח של חיל החימוש הינן מן המתקדמות והמתוחכמות בצה"ל, והן אלה שיביאו לשדה המערכה העתידי את אמצעי הלחימה החדשניים ביותר בתחום המיגון, האלקטרו-אופטיקה, הטילים, התחמושת וכן בתחום המערכות האוטומטיביות המשובצות ומפוקדות מחשב.
חיל החימוש היווה מכפיל - כח בעת המלחמות והחזיר את רוב הטנקים שנפגעו לשדה המערכה. יכולת זו מאפשרת לצבא להתבסס בזמן רגיעה על צי רק"מ (רכב קרבי משוריין) קטן בהיקפו מזה הנדרש במצב לחימה.
ראשיתו של חיל החימוש במחלקת החימוש של "ההגנה", שנוסדה בשנת 1941 ופעלה להשיג נשק ותחמושת בתנאי מחתרת.
במלחמת העצמאות התמודד החיל בעיקר עם בעיות שחיקה של כלי הנשק והלחימה.
לאחר מלחמת העצמאות קיבל החיל אחריות לאחזקת כלי הרכב והרק"מ, והוחל בארגון מחדש של תורת ההפעלה והאחזקה שעיקרה שילוב החימוש במערך הלוחם.
במלחמת ששת הימים היו חוליות החימוש צמודות לכוחות הלוחמים בכל שלבי התנועה - עובדה שסייעה להתגבר במהירות על מרבית התקלות אך גבתה מחיר דמים.
במלחמת יום הכיפורים הצליחו אנשי החימוש להכפיל את כמות הכלים הכשירים של הכוחות הלוחמים ובכך תרמו תרומה מכרעת לשיפור מאזן הכוחות בכל חזיתות הלחימה.
במבצע שלום הגליל באה לידי ביטוי מוצלח שיטת האחסנה היבשה, עליה שקד חיל החימוש במשך שנים, כאשר מאות כלי רק"מ יצאו מהאחסנה היישר לשדה הקרב, כשהם בכושר מבצעי מלא. במבצע זה נערכה אף טבילת האש הראשונה של טנק המרכבה, אשר הוכיח עצמו כבעל יכולת ניידות ועוצמת אש גבוהים. שרידות הטנק ומערכותיו הביאו למיגון מירבי של אנשי הצוות.
חיל החימוש הוא החזית הטכנולוגית של צה"ל. בזכות חיילי חיל החימוש - הלוחמים הטכנולוגיים והציוד המתוחכם העומד לרשותם - יכול צה"ל להפעיל את האמצעים העומדים לרשותו. עיקר חיוניותו של החיל הייתה ונשארה עובדת היותו המשענת הטכנולוגית של הכוחות הלוחמים, המאפשרת הפחת חיים במכונות המלחמה.
אתר ההנצחה לחללי חיל החימוש נמצא בעיר נתניה, העיר המאמצת של החיל, סמוך לבית יד לבנים, על גבעות הצופות אל הים. האתר כולל קיר זיכרון, שעליו חרוטים שמותיהם של 587 חללי חיל החימוש; מצבת זיכרון בצורת חצובה, העשוייה מקני תותחים, ובמרכזה לוחות מתכת שעליהם מופיע קטע משירו של משה טבנקין "היה נערנו כצוק הגלבוע, היה כמעוף נעוריו נאדר, אמיץ ונועז. גבוה גבוה עד אחרון רגעיו מול הצר"; נר זיכרון העשוי מצריח של טנק ומקני תותחים, וכן פסלים בצבעים שונים, שעוצבו מחלקי טנקים, תותחים ופריטים אחרים. האתר כולו מוקף בלוחות פלדה, שעליהם תבליטים מחלקי נשק. כל פריטי הזיכרון באתר נבנו והורכבו על-ידי אנשי חיל החימוש. בכך יש ביטוי לאחוות הלוחמים ולמחויבות לנצור את זכרם של הנופלים.
את האתר תכננו האדריכלים רות וזלמן ענב, ואת הפסלים עיצבו האמנים דינה מרחב, זלמן ענב, דן רפפורט, טוביה מרגלית, אהוד שחורי וג'ורג' אונגרי. האתר נחנך ב-כ' בסיוון תש"ן (13 ביוני 1990).
לחץ לסגירת הפופאפ