מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשי הישוב ויקיריו

רוזה אברהמוף (רחמינוב)

ילידת אוזבקיסטן.
בשנת 1936, עלתה ארצה עם משפחתה מטעמים יהודיים-ציוניים, לאחר מסע שערך כ-3 שנים בדרך לא דרך, ברגל, רכובים על בהמות ובאוניות. בארץ התיישבו בשכונת פלורנטין בתל-אביב.
המשפחה נאלצה להתגורר באופן זמני בבתי כנסת וכאשר עברו לדירה בשכונה נפטרה האחות הגדולה מדלקת ריאות והשאירה אחריה ילד קטן. בבוקר לימדה בבית ספר יסודי ובערבים הלכה לפעולות בתנועת העובד והלומד.
בשנת 1942, כאשר הייתה בת 14, נאספה עם אחיה על ידי מר עמנואלי ועוד מספר ילדים קשיי יום יוצאי בוכרה. קבוצת הילדים הגיעה לנתניה בה למדו את מקצוע ליטוש היהלומים ולמענם הוקמה המלטשה הקואופרטיבית "יהלומי בוכרה".
לימים הייתה לוותיקות לוטשות היהלומים בעיר. בשנת 1947, נישאה לשמואל אברהמוף, ששירת בבריגדה ומאוחר יותר בפלמ"ח. לאחר שחרורו גם הוא הצטרף לעבודה ביהלומים.
החל משנת 1973, הפך ביתם ל"מרכז קליטה" בעיקר לעולים שהגיעו מאזור בוכרה, טשקנט ושאר חבלי אוזבקיסטן. בהכירה את שפתם ומנהגיהם סייעה להם בתרגום, בעזרה חומרית, במציאת מקומות תעסוקה ובתיווך עם המציאות החדשה, וכמו כן העניקה להם סיוע נפשי.
רוזה, הינה אישה אצילה, ענווה ומסורה המוכנה להעניק סיוע וכתף תומכת לכל דורש ומתנדבת עד היום למען הקהילה ובאגודה של הוועד למען החייל.
על כל אלה החליטה הועדה להעניק לגברת אברהמוף (רחמינוב) רוזה את עיטור "יקירת העיר".