מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשי הישוב ויקיריו

מרדכי פאר (פרקוביץ)

יליד רומניה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה גורש עם משפחתו לגטו בצ'כיה ומשם נדד למספר מחנות עד שהועבר למחנה העבודה בוכנוואלד. למעט אחותו היה לשריד היחידי ממשפחתו ששרד את התופת.
ניסה לעלות כמעפיל ארצה על גבי האוניה 'מטרואה' לנמל חיפה, נתפס והועבר למחנה 'עתלית'. לאחר שחרורו מהמחנה הצטרף לקיבוץ איילון. כשעזב ב-1945, בחיפושיו אחר מקום עבודה ומגורים הגיע לנתניה. כאשר הוקמה תחנת כיבוי אש חדשה בעיר הצטרף למתנדבים למשמרות היום והלילה בתחנה.
בימי המנדט הבריטי, נעצר מדי פעם על ידי הבולשת הבריטית ואף ישב בבתי הכלא בטול כרם ובלטרון.
פעולות האיבה של הערבים שליוו את סיומו של המנדט הצריכו סיוע מיידי במיגון הישובים המנותקים והדרכים המובילות אליהם, מרדכי התנדב לתפקיד זה.
כאשר הוקם צה"ל התייצב לשירות הצבאי ושימש כחובש קרבי. במלחמת ששת הימים כאשר היה בשירות מילואים לחם לצד הצנחנים בעיר העתיקה בירושלים ובמלחמת יום הכיפורים שירת בבית חולים שדה - פאיד ממערב לתעלת סואץ, מקביל התנדב "במשמר האזרחי".
החל משנת 1989, מתנדב בארגון "יד- שרה", משמש כמנהל בית המלאכה לתיקון מכשירים רפואיים מכנים וחשמליים המושאלים לכל נזקק ואף פיתח מכשור עזר לחולים בעלי קשיי נשימה. על פעילות זו הוענקו לו תעודת "יקיר יד שרה" ומכתבי תודה רבים.
פעילותו הציבורית והתנדבותית הענפה הנעשית במסירות זיכתה אותו "באות ראש העירייה למתנדב המצטיין" ובתעודת הוקרה מטעם "עם אחד לב אחד" ועוד.
על כל אלה החליטה הוועדה להעניק למר פאר מרדכי את עיטור "יקיר העיר".