מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשי הישוב ויקיריו

שרה טננבאום (לבית אורינגר)

ילידת, פולין.
בת למשפחה ציונית, את תקופת מלחמת העולם השנייה הצליחה לשרוד בסיוע הצוענים, נדדה ברחבי אירופה תחת זהות בדויה בעזרת תעודות מזויפות, מנותקת כנערה משאר בני משפחתה וחבריה.
בתום המלחמה הצטרפה ערירית לקבוצת יהודים בעיר גלביץ.
ב-1947 ניסתה לעלות לארץ עם בן זוגה אך הם נתפסו וגורשו למחנות ההסגר בקפריסין שם שהו במשך כשנה וחצי עד לעלייתם לארץ בשנת 1949.
לאחר הגעתם ארצה התיישבו בנתניה ובשנת 1955 לאחר שהתאלמנה, החלה לעבוד כעוזרת גננת בגן ילדים עירוני בנווה איתמר. בשנת 1962, החלה לעבוד בספריה העירונית, ללא כל השכלה פורמאלית, אותה השלימה במסגרת עבודתה. ולאחר שעמדה בהצלחה במסלול לימודי ספרנות הוסמכה כספרנית על ידי ארגון ספרני ישראל.
עבדה כיד ימינה של הספרנית הראשית בספריה העירונית, מילאה תפקידה בהתלהבות ובמסירות. כאשר פרשה המנהלת לגמלאות הפכה בעצמה למנהלת וללב ליבה של הספרייה.
ידיעותיה הרבות, הכרותה עם הספרים ומחליפי הספרים השונים ואופייה אוהב האדם, תרמו לכך שהעניקה לכל קורא יחס חם והדרכה סבלנית למחפשי מידע עד לקבלת התוצאה הרצויה.
גם כיום, לאחר פרישתה לגמלאות בשנת 1988, היא עדיין מחויבת לספרייה וממשיכה להתנדב על בסיס יומיומי בכל עונות השנה ב"סידור עבודה קבוע", מחליפה עובדים נעדרים ונרתמת לעזור בכל זמן.
עברה את גלגולי הספרייה השונים מהחדרונים בסמילנסקי למרתף הרחב בשמואל הנציב והשיא לספריה החדשה והמרווחת בשדרות בנימין. בעת קליטת העלייה המסיבית מברית המועצות סייעה רבות לפתיחת מדור עבורם. כמו כן, הקימה ומתפעלת ספריה לקשישים במועדון בשדרות וייצמן.
מסירותה, צניעותה ואהבת האדם שבה, הביאו את תושבי העיר לזהות אותה עם הספרייה העירונית.

על כל אלה החליטה הוועדה להעניק לגברת טננבאום שרה את עיטור "יקירת העיר".