מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשי הישוב ויקיריו

אשר ויניק

יליד הונגריה.
בזמן מלחמת העולם השנייה הועברה משפחתו למחנות הריכוז.
בשנת 1945, עם כיבוש בעלות הברית השתחרר מהמחנה הגרמני ושב לעיר הולדתו כדי למצוא ניצולים ממשפחתו, חיפושים אשר העלו חרס ואשר היה לפליט יחיד מבני משפחתו ששרד את התופת. אולם, בעת החיפושים מצא נערה צעירה שלימים הפכה לרעייתו.
לאחר נישואיהם ב- 1946 החליטו לעלות לארץ ישראל, משימה שנמצאה כמשימה לא פשוטה ולאחר מספר ניסיונות שלא צלחו לעלות ארצה דרך רומניה, הצליחו אשר ורעייתו לעלות ארצה בעליה בלתי לגאלית על גבי האוניה "גלילה" ובשנת 1948 הגיעו לנמל חיפה.
מיום שהגיע לארץ עסק בעבודות מזדמנות שונות, מפועל ועד עבודות פקידות במחסן הסוכנות היהודית באגף ציוד ואספקה בנמל חיפה. כחייל בצה"ל שרת במשלטים לאורך הגבול הסורי והשתתף במלחמת "קדש".
את פעילותו הציבורית החל בשנת 1958 עם מינויו למזכיר הפועל המזרחי בקריית אתא, תפקיד ראשון בשרשרת תפקידים רבים ששיאם היה ניהולו של סניף "בנק מזרחי המאוחד" בנתניה.
פעל בחריצות, במסירות, בעבודה קשה ומאומצת ובשעות לא שגרתיות הפך את סניף בנק המזרחי למוסד ציבורי גדול וחשוב בנתניה. נוסף על כל זאת, לא שכח את הקהילה ונרתם לסייע למשפחות במצוקה, התנדב באגודה למען החייל ואף תרם תרומה נכבדה לפיתוחם ושגשוגם של מוסדות תורה, על פעילויות אלו הוענקה לו תעודת הוקרה.
תרומותיו הרבות בפיתוחם של מוסדות ציבור בנתניה מחד ופעילותיו למען הקהילה מאידך הפכו את אשר לדמות מוכרת וידועה בעיר.

על כל אלה החליטה הוועדה להעניק למר ויניק אשר את עיטור "יקיר העיר".